"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדיניות משרד האוצר הובילה לשפל בהתחלות הבנייה בשוק הדיור
הפעולות שנקט האוצר הביאו ל-9,000 התחלות בנייה בלבד ברבעון • גם תוכנית מחיר למשתכן לא תעזור כל עוד הפער בין משקי הבית וכמות הדירות מתרחב • ישנם קווי דימיון בין הקדנציה של לפיד לזו של כחלון • פרשנות
בניינים בגליל ים, הרצליה // צילום: עמי שומן

מדיניות משרד האוצר הובילה לשפל בהתחלות הבנייה בשוק הדיור

הפעולות שנקט האוצר הביאו ל-9,000 התחלות בנייה בלבד ברבעון • גם תוכנית מחיר למשתכן לא תעזור כל עוד הפער בין משקי הבית וכמות הדירות מתרחב • ישנם קווי דימיון בין הקדנציה של לפיד לזו של כחלון • פרשנות

אמציה סמקאי
, עודכן

השפל הנוכחי בהתחלות הבנייה, של כמעט עשור, הוא המסמר האחרון בארון האמונה שתוכניתמחיר למשתכןתפתור משהו בשוק הדיור.

קצב הגידול של משקי הבית הוא 2.1%, כלומר כ־53 אלף משקי בית נוספים בכל שנה למדינת ישראל. כדי שיהיה להם היכן לגור צריך לבנות יותר מ־13 אלף דירות ברבעון. בניגוד למוצר רגיל, שבו כשהמחיר עולה הביקוש יורד, במקרה הדיור בארץ במקרים רבים מדובר כמעט בביקוש קשיח. אם המחיר עולה הביקוש של משק הבית לא לגור ברחוב לא משתנה מהותית. גם אם משק הבית לא ירכוש את הדירה, בשוק חופשי משקיע ירכוש וישכיר לו אותה.

כל הדיבורים על משקיעים חמדנים, ספקולנטים ובועה, יכולים להיות רלוונטיים רק אחרי שלכל משקי הבית יש דירות לגור בהן. אבל כל עוד הפער בין כמות משקי הבית וכמות הדירות מתרחב מחירי הדירות רק יעלו.

משרד האוצר בעצמו קבע יעד של בניית 60 אלף דירות חדשות בשנה כדי לכסות על הפערים משנים עברו. אך הצהרות ויעדים לחוד וביצוע לחוד. בינתיים המדיניות של משרד האוצר הביאה לירידה בהתחלות הבנייה לשפל של כ־9,000 דירות ברבעון וסיום הירידות לא נראה באופק.

משרד האוצר קבע יעד של 60 אלף התחלות בנייה. השר כחלון // צילום: דודו גרינשפן

תופעה דומה ראינו בשיא כהונתו של לפיד כשר אוצר כשקרא באפריל 2014 לצעירים לא לקנות דירות כי הוא צופה שהמחירים יירדו ובכך הקפיא את שוק הדיור. כשלפיד הלך השוק התאושש. הזינוק הגדול בהתחלות הבנייה התרחש בתקופה שבין פיטורי לפיד בדצמבר 2014 לכניסתו של כחלון למשרד האוצר במאי 2015. לקח לשוק להבין קצת יותר משנה לאן באמת הוא חותר ומאז הרבעון השלישי של 2016 נרשמה צניחה חופשית של כ־40% בהתחלות הבנייה.

הקבלנים לא בונים כי אין קונים. אין קונים כי אלו מחכים שעננת אי הבהירות תתפזר. כלומר, גם ההיצע וגם הביקוש לדירות ירדו באופן זמני. מחיר, כידוע, נקבע במפגש בין היצע וביקוש. אם היה מדובר בירידה אמיתית בביקוש ללא שינוי בהיצע היינו מצפים באמת לירידת מחירים. הגידול המתמיד במשקי הבית לא מאפשר ירידה מהותית בביקוש, וכפי שזה נראה גם ההיצע וגם הביקוש ירדו כרגע באופן זמני. הבעיה היא שהביקוש יכול לזנק בבת אחת כי להחליט לרכוש דירה זה עניין של רגע. לבנות דירה לוקח לפחות שלוש שנים, ולכן כשכחלון ילך הביקוש יתפרץ ויפגוש מעט מאוד היצע. עליית מחירים גדולה נוספת מחכה מעבר לפינה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...