“הניחו לאדם לשקם את חייו”

חיים רמון, שהוזמן מספר פעמים להרצות בקורס “סמכות ללא אחריות, אחריות ללא סמכות” בחוג למדעי המדינה, מבקש כיום, לאחר יותר מעשור מאז הורשע, השלים את עונשו וחובתו לציבור, יצא מהפוליטיקה  ואף הביע להמשיך את חייו, ולשים את העבר מאחוריו.

הדבר עורר את התנגדותן העזה של הסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב, אשר פתחו במחאה נגד העסקתו של השר לשעבר בשנה הבאה. חברות התא הפמיניסטי במוסד האקדמי שלחו מכתב לראשי האוניברסיטה ודרשו לבטל את ההחלטה להעסיקו.

כזכור,  בשנת 2007 הוגש כתב אישום כנגד השר חיים רמון, שר המשפטים דאז, אישיות מוערכת ויוזם רפורמה מקיפה במשרד המשפטים ובחקיקה, בביצוע מעשה מגונה בפקודה ששירתה תחתיו בלשכת השר.

חיים רמון הורשע פה אחד בביצוע מעשה מגונה במתלוננת, שבעת המקרה הייתה קצינה בצה”ל. הפרשה החלה בתלונה שהגישה המתלוננת, בה טענה כי ב-12 ביולי אותה שנה, נישק אותה רמון בניגוד לרצונה והחדיר את לשונו בכוח לפיה. לאחר הגשת כתב האישום, חיים רמון התפטר מתפקידו כשר המשפטים לאלתר.

לאחר שנמצא רמון אשם בביצוע המעשה, בפסק הדין נגדו, התייחסו השופטים אל אמינותה של המתלוננת אל מול חוסר אמינותו של חיים רמון. ובהתבטאותם הקשה נגדו, היה כמעט מן השחרת פניו.

עם ההרשעה, קבע בית המשפט השלום כי מדובר בעבירה שאין בה קלון, ובכך אפשר את חזרתו של רמון לפעילות פוליטית. כמו כן, פסקו השופטים כי עונשו של השר לשעבר הוא בעצם הרשעתו – ואכן אין ספק כאשר מדובר באישיות ציבורית, ועוד שר המשפטים, הכתם הוא קשה ומר.

העונש שהוטל עליו היו 120 שעות לתועלת הציבור ותשלום פיצויים של 15 אלף שקל למתלוננת.

ההיסטוריה לא תמיד חוזרת על עצמה

לטענתן של אותן סטודנטיות “לא ייתכן שמי שהורשע במעשה מגונה באשה צעירה ואף הכפיש את שמה כחלק ממסע מתוקשר שליווה את התיק המשפטי נגדו, ילמד כעת נשים צעירות, סטודנטיות באוניברסיטה, העסקה של עבריין מין על ידי האוניברסיטה מהווה עמדה ברורה של תמיכה באדם זה”.

עם ההבנה שעבריינות מין דורשת התייחסות ואת הדין הראוי חשוב לזכור מספר נקודות:

• בית המשפט קבע דאז כי אין בעבירה שביצע רמון קלון – מה שאומר שהוא רשאי לשוב לתפקיד ציבורי.
• רמון ריצה את עונשו במלואו ויש לאפשר לו לשוב לחברה ולהשתקם.
• מאז ביצוע העבירה חלף מעל עשור, בו לא דבק ברמון ולו רבב.

זוהי חובתה של החברה בה אנו חיים לאפשר לכל אדם שעבר עבירה, וכן, גם היא עבירת מין שיש בה אלמנטים המייצרים תחושה של אי נוחות, לעבור תהליך של שיקום, לרצות את העונש שהוטל עליו, ולאחר ריצוי עונש, יש להניח לו דריסת רגל חזרה אל תוך החברה. זוהי דרכה של חברה סוציאלית, מתוקנת.

איש אינו מוגן ממעידות, ועל כן זוהי חובתנו המוסרית לזכור עובדה זו היטב כאשר אנו ממהרים לשפוט, ולשלול מאדם את הזכות לחזור להיות אזרח פרודוקטיבי. הסכנה הטמונה בהוקעה של אדם שהורשע בפלילי אבל  משוקם מתוך החברה היא גדולה – שכן אילו לא נאפשר לו לשקם את חייו צעד אחר צעד וניזון מפחדינו ומשנאתנו, לא יהיה לו מנוס מלפנות שוב אל עולם הפשע. מה שעשוי לייצר מעגל קסמים בלתי נגמר, בו יהפכו לקרבנות של בורות ומחשבה חשוכה.