"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קרניות מודפסות בתלת מימד
פריצת דרך שעשויה לסייע למיליוני חולים בעולם: חוקרים מאוניברסיטת ניו קאסל הצליחו להדפיס קרניות באופן מלאכותי
משמאל: ד"ר סטיב סויקלו השותף למחקר ופרופ' צ'ה קונון. סויקלו מחזיק דוגמא של הקרנית המודפסת // צילום: אוניברסיטת ניוקאסל

קרניות מודפסות בתלת מימד

פריצת דרך שעשויה לסייע למיליוני חולים בעולם: חוקרים מאוניברסיטת ניו קאסל הצליחו להדפיס קרניות באופן מלאכותי

אסף גולן
, עודכן

צעד נוסף בכיוון של הדפסת אברים במדפסת תלת ממד נעשה באוניברסיטת ניוקסלעל ידי פרופ' צ'ה קונון וצוותו. החוקרים הצליחו להדפיס קרנית אנושית במדפסת תלת ממד. "האתגר הגדול ביותר היה לכוון את היכולת של המדפסת להדפיס קרנית שתדמה באמת לקרנית האנושית" מסביר החוקר. ברגע שהבנו מה העובי של הקרנית צריך להיות והצלחנו לייצר קרנית באופן מלאכותי התקדמנו שלב", אומר החוקר.

הקרנית היא לא איבר פשוט - מדובר בעדשה הראשונה של העין, ומה שמכניס את כל המידע הוויזאולי למערכת הראייה שלנו. היא צריכה להיות גמישה, אבל גם בעלת קשיחות מסויימת. בעולם יש בכל רגע נתון 5 מיליון איש שסובלים מעיוורון בגלל מחסור בתרומות של קרניות מנפטרים - הדרך העיקרית להחלפת קרניות כיום. מחלה או פגיעה בקרנית, כתוצאה מתאונה או זיהום יכולה לגרום לעיוותים בראיה, או לעיוורון.

החוקרים לקחו תאי גזע מקרנית אנושית, ואחרי ייצור התאים הם הצליחו לגדל מצע אלסטי מקולגן וחומרים נוספים, שעליו חוברו תאי הגזע ושאיתם ניתן היה להדפיס קרנית שלמה, במדפסת תלת מימד המיועדת להדפסת חומר ביולוגי.

"אנחנו עדיין צריכים לדייק יותר בייצור של קרנית ובכיוונון שלה כדי שהיא באמת תעביר את האור כמו קרנית של אדם אמיתי. אחרי כן ברגע שהטכנולוגיה תתקדם נעשה ניסויים על בעלי חיים, ורק אחרי שנגלה באמת התקדמות בבעלי חיים נגיע למחקר עם בני אדם עיוורים שחסרה להם קרנית", אומר קונון. עם זאת מדובר בפעם הראשונה שהחוקרים הדפיסו אבר אנושי במדפסת של תלת ממד תוך שימוש בתאים אנושיים אמיתיים, ומבחינה זו מציין קונון, כי "מדובר בהתקדמות כי הוכחה שזה עקרונית אפשרי והצלחנו באמת לעצב אבר שהוא כמו הקרנית האנושית מבחינת האלסטיות של האבר והמבנה שלו".

למחקר המלא

רוצים לדעת על כל מה שקורה בחזית עולם המדע והטכנולוגיה? בשביל זה יש לנוערוץ טלגרם. אתם מוזמנים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...