שווה עצירה בדרך: עפולה החדשה

השנים האחרונות היטיבו עם עפולה. צמחו בה שכונות לתפארת בקצב של אלף דירות חדשות בשנה, ועימן נסללו כבישים רחבים ומתחמים המשחזרים בתים שכמעט התפוררו. כעת נראה שרכבת העמק נותנת את החותמת לכך שהעיר הצפונית התעוררה מתרדמה של עשרות שנים. תחנת הרכבת החדשה בצפון העיר נתנה זריקת עידוד ליזמים, והם כבר בונים במרחק הליכה מגדלי משרדים כדי לאכלס בהם חברות היי־טק שיגיעו לעבוד בסביבה כפרית עם נופך עירוני.

מאז נסלל כביש עוקף עפולה, המטיילים בצפון בקושי נכנסים לעיר עצמה והיא הפכה לנקודה על המפה שרק עוברים דרכה, ומי שפוקד אותה בדרך צפונה עושה זאת לרוב רק כדי לעצור לקנות פיצוחים או לאכול פלאפל טעים. אבל עכשיו העפולאים עושים שרירים ומתחדשים כדי לשאת בכבוד את התואר בירת העמק ולהפוך אותה לתחנת עצירה לגיטימית עם ייחוד משלה.

ההשקעה ניכרת בכל פינה. בשונה מהמתחמים המשוחזרים של תחנות הרכבת הישנות בירושלים ובתל אביב, שבנויים כמתחמים סגורים, בעפולה התחנה פתוחה למרחב ומשתלבת מצד מערב עם השדרה החדשה וממזרח עם שדות העמק. שם הוכשרו שבילי אופניים, ובקרוב יוקם אוהל ענק עם 500 מקומות ישיבה. היסודות כבר כאן, וגם המשטח שעליו יוקם האוהל. שטחי המסחר כבר מוכנים, והמבנים השקופים שאמורים להיות מוצבים בו ולשמש חנויות כבר ממתינים במגרש סמוך לאישורים הנדרשים. ביורוקרטיה.

קטר ומזרקות צבעוניות

לפני שלושה שבועות הגיע לכאן אחר כבוד העתק בגודל מלא של קטר הרכבת העות'מאנית, שנשף כאן נשיפות רבות בתחילת המאה ה־20. את הקטר הזמינו מחברה בסן דייגו, המתמחה בייצור העתקים של כלי רכב שכבר עברו מן העולם. המנוף הניח את הקטר אחר כבוד במקום המיועד לו בתחום התחנה הישנה, והגדר תיבנה סביבו קרוב לכיכר, שהתחדשה במזרקה צבעונית המתוזמרת בצלילים בכל שעה עגולה מרדת החשיכה ועד שאחרון העפולאים הולך לישון.

השדרה הגדולה ממתחם התחנה ועד לבניין העירייה זכתה לשדרוג משמעותי עם פרחים לכל אורכה, והוקמה טיילת של ממש, בסגנון ה"רמבלה" הספרדי. בקצה התחנה הוקמה כיכר גדולה עם מזרקה מוזיקלית קצת יותר רצינית, שמסביבה גדרות כדי שאיש לא יירטב. רשימות ההשמעה הוכנו בקפיד, וכבר מתכננים כמה רשימות לגיוון עבור מי שיגיע פעם אחר פעם.

מזרקת המוזיקה משלבת תנועת מים, צבעים ותאורה, ומנגנת מופעי מוזיקה בני שבע דקות כל אחד בשעות הערב. זו לא המזרקה של מלון הבלאג'יו בלס וגאס, אבל לעפולה, או בכלל למדינת ישראל, זה בהחלט הישג.

הקטר שהונח במיוחד // צילום: מוטי פריאל

תחנת המשטרה שניצבת בדופן אוהל האירועים של התחנה הישנה עומדת לעבור למשכן חדש, ועדיין לא הוחלט מה ייעשה במקום הנעזב, שעומד כאן עוד מימי הבריטים. המועצה לשימור תגיע לכאן עוד לפני שלמישהו יהיו תוכניות להתפרע. לעירייה יש תוכניות להחיות גם את השוק הישן. במקום מתרחשת התפתחות קולינרית, לצד מסעדות ודוכני אוכל רחוב ותיקים שהפכו ל"מוסד", כמו הסביח והמאפייה הגדולה. חלקו הגדול של השוק עדיין משמש מחסנים, אבל אט־אט צצים כאן מוסדות קולינריים קטנים שמנסים להפוך את המתחם לאתר בילוי, בדומה לשוק הפשפשים של יפו או לעיר התחתית בחיפה.

בינתיים כבר הגיעו לכאן האמנים של עפולה וציירו גרפיטי על הקירות ועל הדלתות הנעולות. "תנועת תרבות", קהילה של אמנים מקומיים בעפולה, לקחה על עצמה את המשימה להפוך את השוק הישן למתחם תרבות, אמנות ובילוי. מתחם "ואהבת" שממוקם בשוק הפך למרחב של מפגש, יצירה, תצוגה ואירועי תרבות. במקום מתקיימים מופעים מוזיקה ותיאטרון ותערוכות של אמנים מעפולה ומרחבי העמק.

מקום שאין לגביו תוכניות פיתוח ובנייה הוא תל עפולה, אתר ארכיאולוגי הנושק לבתים שבמרכז העיר, שמסביבו נבנו בתי מגורים. בעבודות החפירה של רשות העתיקות בתל עפולה שהושלמו בשנת 2015 נחשף המתחם כולו, והתגלו בו עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר העתיקה, מהתקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה־13.

אם אתם מעוניינים לטייל, סעו לגבעת המורה. מדובר ברכס הררי קצר ומבודד שמתנשא מעל עמק יזרעאל ועמק חרוד, שני העמקים המקיפים אותו מכל עבריו. קק"ל טיפחה בגבעת המורה יער גדול, המשתרע על פני כ־10,000 דונם, ובנתה בליבו מגדל תצפית המעניק מבט פנורמי מרהיב על הגליל התחתון (פתוח לקהל בקיץ מ־1 במאי עד 1 בנובמבר). באביב פורח כאן האירוס הנצרתי ומלווים אותו פרחים ססגוניים רבים אחרים.

ארומה איטלקית בעפולה

העפולאים מתגאים מאוד בכך שמותגי קולינריה וקפה שהיו רק בערים הגדולות פתחו סניפים בעפולה. אבל מקום אוכל ייחודי, שיש רק בעפולה, מצאנו בשדרות רובע יזרעאל 24. המסעדה האיטלקית "רינו מילאנו" היא הגשמת חלומו של ליאור בר, צעיר הרפתקן משוגע על אוכל איטלקי, שיצא עד מילאנו כדי ללמוד את תורת ההכנה של פיצה איטלקית באקדמיה הגבוהה לבישול של הפיצהיולו רינו גליאנו.

מסעדת "רינו מילאנו" // צילום: אגמדיה

אמן הבישול לימד את ליאור איך בוחרים גבינת מוצרלה אמיתית, מהן העגבניות האיטלקיות האיכותיות ביותר ומדוע אינו מוכן להתפשר על הקמח הטוב ביותר. את כל התורה הביא איתו ליאור חזרה לעפולה ופתח מסעדה כשרה בשכונה שבונה אביו הקבלן.

מלבד תפריט פיצות עשיר ומגוון, מתמחה המסעדה בחדר ייצור פסטה טרייה שקוף מזכוכית במרכז המסעדה, להנאת הלקוחות. "אנו מאמינים בפתיחות מול הלקוח ובחומרי הגלם האיכותיים ביותר בלבד, לכן בחרנו שכל מטבח המסעדה, הכולל בתוכו את הטאבון, את הפס החם לבישול הפסטות, הפס הקר למנות הראשונות, הסלטים וחדר הייצור של הפסטה הטרייה, הבצקים ולחמי המחמצת המיוחדים, הנאפים בטאבון הלבנים שהגיע היישר מאיטליה - יוצג", אומר ליאור.

מסעדת רינו מילאנו קרויה על שמו של איש מיוחד שהפך עם השנים לחבר ולבן משפחה. המסעדה פתוחה לארוחות בוקר משעה 09:00 ועד 12:00, במחיר של 62 שקלים. עם זאת, תוכלו למצוא שלוש ארוחות עסקיות ב־59 שקלים, ב־69 שקלים ומנה עם דג ב־79 שקלים. בקינוחים שווה לנסות את הטירמיסו.