לאורך שנות העשרים של חייו מאיר בוזגלו, לימים ד"ר לפילוסופיה ומרצה באוניברסיטה העברית, לא שמר שבת. כשהיה בן שלושים וקצת נסע להרווארד, להשלמת פוסט־דוקטורט - ושם חזר לשמור שבת, כמו בבית שבו גדל. למה דווקא שם? "העומס והאינטנסיביות השתלטו עלי. הייתי זקוק להפוגה, יום שבו 'מת העולם', אין עתיד, אני בהווה. שבת לאו דווקא במובן ההלכתי. החלטתי שכל מה שתורם לעתידי הוא מוקצה. גם קריאת ספרי פילוסופיה, המותרת בשבת, אסרתי על עצמי".
בוזגלו הוא מה שמכנים "פעיל חברתי": ממנסחי אמנת כנרת; עומד בראש "תיקון", תנועה להתחדשות תרבותית הנשענת על מסורתיות; מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל; ממייסדי "קדמה" לחינוך שוויוני; הקים מכון לטיפוח החינוך למתמטיקה; ועוד שלל עיסוקים. אין לו כיפה על הראש. המסורתיות שלו, צבעונית ומורכבת, היא ההפך מהדיכוטומיה שהתרגלנו אליה - או מאה אחוז הלכה או מאה אחוז חילון.
ד"ר רות אברמזון, מנכ"לית עמותת שערים ליהדות ישראלית, הושפעה מרעיונותיו של בוזגלו והקימה את מיזם שבת UNPLUGGED בסיוע קרן אבי חי. בוזגלו, נאמן בקרן, גייס את הקרן. אברמזון גדלה בבית מסורתי־מזרחי שבו מכבים את הטלוויזיה כדי לערוך קידוש ואז מדליקים אותה שוב. מאז נישואיה החלה לשמור שבת לפי הפרקטיקה ההלכתית. "אני מקפידה על ההלכה אבל נשארתי מסורתית. זו גישה לחיים".
בוזגלו: "הקיטלוג הדתי־חילוני מצמצם את ההוויה היהודית. כולם השתגעו. אנחנו יהודים רגילים. שבת, ברית מילה. לא צריך דגלים, כובעים, כתות, גרביים, כדי לזהות אותך כיהודי".
סוף השבוע הזה הוכרז כ"שבת UNPLUGGED ארצית" שבה מתקיימות 80 פעילויות "שבתיות", גם אם אינן עומדות בתקני השולחן ערוך. טיולים בטבע, מפגשים מוזיקליים ללא רמקולים, ארוחות שבת קהילתיות. המשותף: ניתוק מהמסכים.
אברמזון: "התמכרות למסכים היא לא בעיה יהודית או ישראלית והיא נחקרת בכל העולם, כולל בתחום של מחלות חדשות. מנהלי מחלקות נוער בבתי חולים פסיכיאטריים מעידים על קשר בין התפוסה המלאה לבין ההתמכרות למסכים. השבת היא פתרון שנמצא בתרבות היהודית".
אז משפחה תאמץ את שבת UNPLUGGED כדי לראות זה את זה פעם בשבוע, בלי שהראש תקוע בנייד, אבל בסוף את מצפה שהם ישמרו שבת.
אברמזון: "ממש לא. סולם הערכים הוא לא 'תשמור קצת, ואחר כך תשמור יותר'. שכל אחד יישאר עם השבת שלו, רק שייתן לה תוקף, משמעות. נכון, לא חיפשתי פתרון לבעיית הסלולריים אלא איך להנגיש את השבת שלא דרך חלה ונרות. חלה ונרות הם סמלים מצוינים שלא מדברים לכולם. שאלנו את עצמנו איך לדבר על שבת ולעקוף את נושא ההסדרה, פתיחת חנויות בשבת, תחבורה ציבורית, כל מה שגורם לעם שלנו להיות קרוע. גילינו ששבת היא לא בעיה אלא פתרון".
טיש סביבתי בירוחם
אברמזון מבהירה כי "הרעיון שלנו הוא אנפלאגד - ויינפש. תשים את המסכים בצד ותתחבר למה שחשוב לך. מה שאתה חולם להיות כל השבוע ולא מצליח להגיע אליו, כי המכשיר שואב אותך. אם יש אנשים שהשבת שלהם זה לעבוד בגינה או לצייר, זה לא ענייני. לא מעניין אותי אם מישהו נסע במכונית או הגיע ברגל לטיול בטבע אלא שהוא התחבר ליופי שבטבע והנייד נשאר במכונית. מדובר על שבת בפיג'מה, כשארוחות השבת הן בלי טלפונים ואז יש מקום לזוגיות, לילדים, לספרים, לטייל ולהסתכל על העולם בלי פילטר נוסף של אינסטגרם ופייסבוק. באתר שלנו נמצאים טקסי שבת מסוגים שונים ומגוונים. השיח של שמירת שבת או חילול שבת לא מעניין אותנו".
"המסכים הפכו אותנו לאנשים בודדים", מוסיף בוזגלו. "אנשים נוסעים לטיול משפחתי בכנרת ונשארים שקועים בניידים. להתנתק יום בשבוע מוציא אותנו מעצמנו ומחבר אותנו למשפחה, לקהילה. ליצור שולחן שסביבו יש שיח בין־דורי עם הילד שחזר מהגן או הילד שחזר מהצבא או עם הנכדים".
אישית, מה שעוזר לי להתנתק מההתמכרות למסך הקטנטן היא ההלכה הקשיחה. אסור. ולכן אני לא נוגעת בנייד במשך 25 שעות רצופות בשבוע. מהחילוני נדרשת משמעת עצמית גבוהה יותר.
אברמזון: "נכון, אבל אנחנו לא מדברים על 25 שעות ניתוק אלא על הטמעת נורמות בטווחים קצרים יותר. בזמן ארוחת שבת משפחתית מניחים את הסלולרי בצד. כשאת מטיילת בטבע, תשאירי את הסלולרי באוטו. אנחנו לא ארגון דתי שמנפנף ביופי השבת של הדתיים מול החילונים. לחילונים יש ותהיה שבת חילונית, והמטרה שלנו היא שתהיה מובדלת משאר ימות השבוע".
בוזגלו: "הצלחנו לשנות בישראל נורמות של מיחזור, שמירה על פרחים מוגנים. גם הזמן שלנו יקר מאוד. שבת היא לא השלמה של כל מה שלא הספקת לעשות במהלך השבוע במרוץ 24/7 אלא היכולת שלי לקבל אחריות על הזמן שלי כאדם, כבעל משפחה, כשייך לחברה הישראלית. להחליט אם להיענות לפיתויים. אתה רוצה ללכת לקניון - תלך, אבל תהיה מודע".
כאן יש לעשות סדר בסבך מיזמי השבת השונים. באנפלאגד הכריזו מלחמה בשגרה, בזמינות הגבוהה המצופה מאיתנו, במסכים המכרסמים ביכולת שלנו לשבות, לנוח ולנפוש. הם לא קשורים ליוזמות אחרות שמקודמות בפרסומות כמו "שישי ישראלי", עמותה שמטרתה "קירוב לבבות"; "השבת העולמית" של הרב וורן גולדשטיין מדרום אפריקה, הקורא ליהודים בכל העולם לשמור יחד שבת אחת; או "Let's Shabbat" של משרד התפוצות לאירוח יהודים מהתפוצות בסעודות שבת בישראל.
בכל שנה מעניק שבת UNPLUGGED מענקים לכ־30 ארגונים ישראליים שמטפחים יציאה מהמסכים ויוזמים פעילות בשבתות. מטיש סביבתי בירוחם, דרך ארוחות שבת לסטודנטים בתל חי, ועד קבלות שבת עם קהילת הלהט"ב בבאר שבע. גם ארגונים גדולים וותיקים נהנים מתמיכת אנפלאגד כמו החברה להגנת הטבע, החברה למתנ"סים, "בינה - יהדות חברתית", "תמורה - יהדות חילונית הומניסטית", וגוף דתי כמו "אור תורה סטון".
לא מנסים לשנות את הרוב
אברמזון מציינת מדרש שלא הכרתי המתאר את השבת לא כסוף השבוע או תחילת השבוע - השבת שלפני הבריאה, או השבת שבסוף ששת ימי הבריאה - אלא כמרכז השבוע: במנורת שבעת הקנים השבת היא הקנה האמצעי, לפניו שלושה ימים ואחריו שלושה. השבת כמרכז כובד פסיכולוגי וחברתי.
חברי הצוות של שבת UNPLUGGED מעידים על כוונות הפרויקט: מנהל התוכן הוא דתי שגר ביישוב מעורב; מנהלת ההדרכה והפיתוח היא דתייה לשעבר שחיה עם מסורתי; מנהלת השיווק היא חילונית ואתיאיסטית; מנהלת רשת הארגונים היא דתייה שנשואה לחילוני; ומנהלת המשרד היא מסורתית שאינה שומרת שבת.
המיזם קם ביוני 2016, כשהרשתות החברתיות הן כבר זולל הזמן מספר אחת והסלולרי מקים קירות שקופים בתוך הבית, בין הורים לילדיהם, בין איש לאשתו. הראשונה שדיברה על "אנפלאגד" היתה אשת העסקים היהודייה־אמריקנית רנדי צוקרברג, אחותו של מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. ספר שכתבה, ובו מציעה צוקרברג לכל באי עולם לאמץ את השבת היהודית, עורר הדים.
אחר כך צץ "ריבוט", ארגון יהודי־אמריקני שמפציר בבני האדם לאמץ את המחשבה היהודית ולהתנתק מהסלולריים ליום אחד בשבוע. גם מאמר במגזין האופנה "ווג" קרא לקוראים בני כל הלאומים "לחגוג שבת". אחת ממייסדות העיתון המקוון המצליח "הפינגטון פוסט", אישה לא יהודייה, כתבה פוסט על נפלאות השבת. הספר "מתנת המנוחה" שכתב הסנאטור ג'ו ליברמן מופץ בידי כמרים שמתאהבים ברעיון ה"שאבאת" כמענה לצרה הצרורה של הסלולריים.
הפכנו אור לגויים לפני שהפנמנו את האור?
שניהם מחייכים במרירות. "זה סיפור עולמי של שינוי תרבותי ופה רבים על אוטובוסים", אומר בוזגלו. "בישראל קשה לדבר על שבת, כי הכל טעון משמעויות פוליטיות וחרדות דמוגרפיות. זה לא עוד תחביב. זו השאלה איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה פה. זה נוגע בסבא וסבתא שלנו, במרד שלהם. אבל הקמנו מדינה ועכשיו הזמן לקבל אחריות ולעדכן את היהדות".
ראשי הארגונים הנתמכים יושבים בבית היוצר של המיזם ומגבשים יחד את הערכים. שבת כ"זכר למעשה בראשית" הם ערכי הטבע, קיימות וסביבה. שבת כ"זכר ליציאת מצרים" הם הערכים הסוציאליים, המנוחה, אחריות המעסיק כלפי העובד, ניתוק מהסלולרי. והשבת כ"אות ברית" בין עם ישראל לבורא נתונה לפרשנות רחבה.
אתם שומרי שבת, ולפעילויות שלכם אנשים מגיעים במכונית.
אברמזון: "אנחנו נאמנים לשבת מסורתית, אבל ההלכה היא לא השפה של רוב הקהל בישראל, ואין לנו רצון לשנות אותם. התוכן באירועים שלנו הוא לא דתי אלא יהודי. לא נדבר לילדים מעל ראש ההורים בניסיון להחזיר אותם בתשובה, ומצד שני לא נעשה משהו שיגרום לילדים דתיים לא להגיע".
בסוף הראיון הם מזכירים לי סיפור של רבי נחמן מברסלב, על בן מלך שמתהלך בגן שבו כולם משוגעים. בן המלך מוצא תמונה, שהעומד לידה מתבונן בה ונרגע מהשיגעון. הרעש הקוצף בין האוזניים שלנו בכל זמן הערות הודות ללחץ שמייצר מכשיר בגודל כף היד, הוא גן המשוגעים. התמונה שהעומד לידה נרגע, אומרים בוזגלו ואברמזון, היא שבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו