למרות ההסלמה החמורה ביותר בגבול הרצועה מאז הסתיים מבצע צוק איתן לפני כארבע שנים, התחושה היא שניתן עדיין להימנע מגלישה למערכה רחבה. הדבר תלוי בעיקר בחמאס, ובתגובתו לתקיפות שביצע צה"ל ברצועה הלילה.
ההידרדרות הנוכחית לא החלה אתמול, אלא עם כישלון "צעדת המיליון" שתכנן חמאס ביום הנכבה לפני כשבועיים. בניסיון לשמר חיכוך עם ישראל, החליט הארגון להפוך את אזור הגדר למרחב טרור, ואפשר לבצע בו פיגועים - משיגור עפיפונים בוערים ובקבוקי תבערה, ועד לירי והנחת מטענים, אירוע שהוביל להרג שלושה מפעילי הג'יהאד האיסלאמי.
לכאורה, הירי אתמול היה תגובה של הג'יהאד להרג אנשיו. שיגור המרגמות שבוצע בבוקר אושר בידי חמאס, שסבר כנראה כי התגובה הישראלית תהיה רפה, כדי לצאת ידי חובה, ובכך יסתיים הסבב הנוכחי של העימות.
באותו שלב נמנע חמאס מהשתתפות פעילה בירי, אולם התגובה הישראלית הנרחבת, שכללה תקיפת עשרות יעדים (לרבות השמדת מנהרה בדרום הרצועה), יצרה עליו לחץ עצום להגיב - מצד פעיליו ומצד חברי הארגונים האחרים. בחמאס לא רצו לאבד שליטה על השטח, והחליטו להצטרף לירי. "סינדרום הפתח" כינה זאת בכיר בצה"ל, שכיוון לחששו של חמאס להיתפס כמי שיושב על הגדר ולא לוקח חלק פעיל במאבק הפלשתיני.
סביר שגם התסכול הנמשך מהמצב הכללי ברצועה, והתקופה הממושכת שבה יושבים פעילי הארגון בחוסר מעש, תרמו להחלטתו לפעול. עם זאת, בארגון הקפידו לאשר ירי רק ליישובים הסמוכים לגבול הרצועה, ולא להרחיבו בשלב הזה גם לערים מרוחקות יותר - מאשדוד ובאר שבע ועד תל אביב.
בישראל התלבטו אתמול על עוצמת התגובה, אולם הדעה הרווחת היתה שנדרשת פעילות נחרצת כדי להבהיר לחמאס שנחצה כאן קו אדום. הסברתית הטילה ישראל אחריות כפולה להסלמה בדרום - על איראן, שמממנת ומדרבנת, ועל חמאס, ששולט בשטח - מבצעית היא כיוונה בעיקר לחמאס, ובמידה פחותה לג'יהאד, על־אף אחריותו הישירה להסלמה. אולם גם בצד הישראלי נשמרו שלא לשבור את הכלים, וביקשו להימנע ככל הניתן מנפגעים פלשתינים.
זה נועד בעיקר כדי לאפשר לחמאס מרווח תמרון ובלימה, קודם לגלישה למערכה נרחבת. בצה"ל אמנם נערכים לאפשרות כזאת (התוכניות רועננו בשבועות האחרונים, הכוחות מתוגברים מאז יום הנכבה, ובכמה מוקדים נפרסו סוללות של כיפת ברזל ובוצעה היערכות מבצעית ומודיעינית משלימה), אבל מעדיפים כמובן להימנע ממנה.
מי שיכולות לסייע בכך הן מצרים וקטאר - שתיווכו בין הצדדים ומנעו הסלמה לפני שבועיים - אבל נכון לאמש פעילותן היתה שולית בלבד. המשמעות היא שההחלטה נתונה בידי חמאס. אם תגובתו לתקיפות הנרחבות שביצע צה"ל בלילה תהיה מינורית, תוכל גם ישראל להנמיך את גובה הלהבות. מנגד, אם גם הבוקר יתחיל בנסים של כמעט פגיעה בגן ילדים או בית ספר (וחלילה עם נפגעים), תידרש ישראל להגיב בעוצמה, והמצב עלול לגלוש למצב של אובדן שליטה.
הדעה הרווחת בישראל היא שחמאס מעוניין להימנע מכך, אבל התנהלותו כעת מבולבלת ולחיצה - מתכון מוכר לטעויות. גם אם בסופו של דבר יצליחו הצדדים לחמוק מהסלמה, אי אפשר יהיה לראות בכך סוף פסוק. עזה מבעבעת משלל סיבות, שהבולטת בהן היא המצב הכלכלי וההומניטרי הקשה בה, בצירוף התסכול המדיני־פוליטי הגובר. במצב הדברים הזה, ועל־רקע כישלונו של חמאס לספק לתושבי הרצועה פתרונות, הוא יכול ללכת באחת משתי דרכים - הודנה או מלחמה. נכון לאמש, שתיהן מונחות על השולחן.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו