מדוע המדינה מסבסדת מזונות לא בריאים כמו לחם לבן, שמנת מתוקה, גבינות צהובות שמנות או חמאה אך לא מסבסדת לחם מלא, יוגורט או גבינות רזות? ומדוע המדינה, ששמה לה ליעד להפחית את צריכת המלח, ממשיכה מנגד לסבסד את מחירו? בשאלות האלו תדון בשבועות הקרובים ועדת הכלכלה של הכנסת.
זאת בעקבות המלצות של עשרות ארגונים ועמותות שפועלים לשינוי רשימת המזונות המסובסדים על ידי המדינה במטרה להוציא מפיקוח מזונות לא בריאים ולהחליפם במזונות בעלי ערך תזונתי רב יותר. בין הארגונים החתומים על ההמלצות אפשר למצוא את צה"ל, עמותת "מהיום" - הפורום לאורח חיים בריא, עמותת הדיאטנים והתזונאים "עתיד", ההסתדרות הרפואית בישראל, התאחדות הסטודנטים בישראל, ארגון הרוקחות, איגוד רופאי השיניים, האגודה לבריאות הציבור, האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1), עיריית תל אביב־יפו, עיריית ירושלים, לקט ישראל ועוד.
זה עשרות שנים יש רשימת מוצרי מזון הנמצאים בפיקוח ונמכרים במחיר מסובסד. אלא שהרשימה אינה מגוונת ואינה עונה להגדרות של סל מזון בריא ולכאורה מעודדת צריכת מזון שמן על פני פירות, ירקות, דגנים מלאים, דגים ושמנים מהצומח.
יוזמה דומה בעבר נתקלה בהתנגדות של משרדי האוצר והכלכלה שלא מעוניינים להכניס לפיקוח מוצרים נוספים. לכן מבקשים המומחים להחליף מוצר במוצר. בארגונים מציינים כי "השמנה וסוכרת הן האיומים הבריאותיים החמורים ביותר על החברה והכלכלה בישראל". בישראל כיום יותר מחצי מיליון חולי סוכרת ומספר דומה של חולים עם סוכרת סמויה.
דו"ח של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי אף הצביע על קשר הדוק בין עלייה במחירי המזון לכך שהאוכלוסייה, ובפרט משפחות בעשירונים התחתונים, עוברת לצרוך מזון פחות בריא. המועצה הגדירה מהו "סל מזון בריא" ומצאה שאין כל פיקוח על מוצרי מזון כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, שמנים בריאים או דגים, שמהווים כ־60 אחוזים מעלותו של סל מזון בריא.
בליל מזונות לא בריאים
"סל המזונות הקיים בפיקוח הוא לא סל שמקדם תזונה בריאה, אלא ההפך", אומרת סיון אבוט־ברקן, מנכ"לית עמותת הדיאטנים והתזונאים "עתיד", שמסבירה שאין סיבה שהמדינה תמשיך לסבסד מזון שאינו בריא. לדבריה, "המזונות שנכנסו לסל המחירים בפיקוח הם מזונות שלא הומלצו על ידי שום גורם בעל סמכות לאורח חיים בריא. יש בסל בליל של מזונות, הוא לא בריא, מאוזן או מגוון. יש מחקרים רבים שמצאו קשר בין צריכת דגנים מלאים לירידה במחלות לב, למשל. ולכן יש הבדל דרמטי אם המדינה תסבסד לחם מלא או לחם לבן. הבדל דרמטי במניעת המחלות. רמת ההוכחה על מהלכים כאלה ברמה הרפואית היא גבוהה מאוד ורק כך נצליח להיטיב עם בריאות האוכלוסייה".
פרופ' איתמר רז, נשיא עמותת מהיום לאורח חיים בריא ומניעת סוכרת וחבר קואליציית הארגונים לקידום אורח חיים בריא, הוסיף כי "סגן שר הבריאות יעקב ליצמן התחייב למצוא דרך להנגיש מזון בריא לכלל הציבור, ובכלל זה לאוכלוסיות מוחלשות. במסגרת האחודה לקידום אורח חיים בריא, לקחנו על עצמנו את האתגר לממש את ההבטחות". לדבריו, "בעזרת עמותת עתיד, אנו סוללים דרך להנגשת המזון הבריא, וזאת באמצעות החלפת מוצרי המזון שבפיקוח כיום, ברכיבים בריאים יותר. מדובר בשינוי חשוב בתוספת תקציב מינימלית, אם בכלל".
ח"כ איתן כבל מסר כי "במסגרת השדולה לאורח חיים בריא שאני עומד בראשה, אני פועל כבר זה זמן להורדת מחירי הלחם המלא והכנסתו לפיקוח. לאחר קבלת פנייתה של עמותת 'מהיום' וסל המוצרים המפוקחים המוצע של עמותת 'עתיד' קיימתי פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות מר משה בר סימן טוב שהביע את תמיכתו של משרד הבריאות ונכונותו להכניס מוצרים בריאים ומזינים יותר לפיקוח ולהגביר את נגישות הציבור לביטחון תזונתי".
ח"כ כבל הדגיש כי "אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם עמותת 'מהיום' - הפורום לאורח חיים בריא, ובכוונתי לקיים בכנס הקיץ הקרוב של הכנסת דיון בנושא בהשתתפות בכירי משרד הבריאות, האוצר והכלכלה".
ממשרד הבריאות נמסר כי "אנו מקדמים יוזמה זו זה זמן וכעת גם שותפים לבניית סל המזון עם עמותת 'עתיד'. יודגש כי ההחלטה על סל מזון בפיקוח נתונה למשרד האוצר ומשרד הכלכלה, לפיכך ההסכמה לשינוי סל המזון המפוקח נתונה בידיהם. בשני תחומים, לחם מדגן מלא וכן מוצרים ללא גלוטן בהוזלה, אנו שותפים מלאים לקידום הנושא באמצעים השונים אל מול משרד האוצר ומשרד הכלכלה".
ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו