גיא שגיב וגיא ניב יצאו לפני שלושה שבועות למשימת חייהם (הקצרים, עד כה) - להפוך לרוכבים הישראלים הראשונים בהיסטוריה שהשתתפו וסיימו מרוץ גרנד טור. ואם להיות ספציפי יותר - את הג'ירו ד'איטליה, השני ביוקרתו רק לטור דה פראנס.
ניב נאלץ לפרוש מהג'ירו לאחר הקטע החמישי בגלל חום גבוה, אבל שגיב השלים את המשימה כשרכב הערב (ראשון) עשרה סיבובים במרכז רומא (115 ק"מ בסך הכל), חצה את קו הסיום והכניס את עצמו לפרק ייחודי מאוד בהיסטוריה הספורטיבית הישראלית.
נכון, שגיב לא רכב בקבוצה זרה אלא בסייקלינג אקדמי הישראלית, שהשתתפותה בטור התאפשרה בעיקר בזכות רכישת זיכיון במיליוני יורו עבור קטעי הפתיחה בארץ. העובדה שהצליח לעמוד בהצלחה בכל הקטעים, להתגבר על נפילות מנטליות וגופניות, לחמוק מנפילות ומהחלקות ובעיקר לשרוד 21 ימי רכיבה - הפכו את ההישג שלו לאישי במיוחד.
גיא שגיב. שרף למעלה ממאה אלף קלוריות // צילום: אי-אף-פי
שגיב טחן במהלך הג'ירו עליות משופעות שמסתכמות בכ־50 אלף קילומטרים, הוא שרף למעלה ממאה אלף קלוריות ולדברי אנשי האקדמי הוא גם השיל כשני קילוגרמים ממשקלו. המהירות המקסימלית אליה הגיע שגיב במהלך הג'ירו? 115 קמ"ש. כוח סוס לא חסר שם.
שגיב לא הגשים חלום של שום רוכב ישראלי, מהטעם הפשוט שעד שאקדמי לא קיבלה את הבוסט הכספי הנוכחי באדיבותם של סילבן אדמס ורון בר און והמנהל רן מרגליות (שזרק את הגפרור המקצועי של כל המדורה הזאת), האופציה שקבוצה ישראלית תתחרה בגרנד טור כלל לא היתה קיימת.
שגיב סבל בקטעים רבים בג'ירו, היה בסכנות של פספוס הזמן החוקי בו ניתן להשלים את הקטע, חש רע במהלך כמה קטעים בהם התקשה לאכול (ובלי הדלק הזה הוא היה מתפרק) וחצה לא פעם את קו הסיום עם הלשון בחוץ, כשלצידו שאר רוכבים חלקם בכירים וחלקם פחות. האופי, הכוח והמנטליות שלו ניצחו עבורו את המרוץ. "אתם אולי דאגתם, אני לא", אמר בסוף השבוע בקור רוח מאוד לא אופייני לספורטאי בן 23 שרוכב בפעם הראשונה בגרנד טור.
כריס פרום עם השמפניה. נכנס לספרי ההיסטוריה // צילום: רויטרס
