לא מעט בדיחות נכתבו במהלך השנים על נשים שצועקות על בעליהן. במקרים מסוימים הטענות נכונות, באחרים הם מוטות לחלוטין, אך כנראה שאף אחד לא העלה את הטענות על גבי כתב שהשתמר מאות שנים.
במסגרת שיתוף פעולה בין הספרייה הלאומית לארכיון הלאומי של בולגריה, נשלח צילום של דף בעברית, שבו תיעד גבר לפני 200 שנה מה מעוללת לו אשתו במשך תקופה ארוכה. מדובר בדפים ריקים שנותרו בסוף ספר כדי "לספר" לאלוהים דברים שונים. אותו הבעל ניסח לעצמו רשימה של עוולות שכללו גם את תאריך האירוע, פירוט ההתנכלות הספציפית ולפעמים גם את הסיבה.
את הרשימה פתח הבעל בפנייה שמטרתה לגייס את האל הטוב לצדו של הקורבן – כלומר הכותב עצמו: "זכור תזכור לעולמי עולמים לאויבתך ואויבתי מה שחירפה כנגדך ונגדי על מגן [=על לא עוול בכפי] ככתוב לסוטה ש' בישרו"ן [=תקס"ח, היא שנת 1808] לפ"ק.". לאחר מכן הוא מתחיל למנות את הפגיעות לפי תאריך מה הוא עשה או כאלו שעשו אחרים כמו הבת שלה שעורר עליו את כעסה של אשתו. הנה למשל כמה מהפגיעות העסיסיות והמעניינות ביותר שנמצאים ברשימה:
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
חול המועד חג המצות: גידפה אותי על מעט עפר שנשפך; גידפה אותי על מעט יין שנשפך; גידפה את בתה על שעשתה תנועה אחת
במהלך שבעת ימי חג המצות (פסח): בכל סעודה נתנה לי כעס גדול
ביום א' של פסח: לבשה בגדי חול, ובליל שני נסגרה בחדר אחד וסגרה הפתח בחושך, והניחה בחוץ בת יונקת שדים, ולא ישבה בשולחן לפי שלא קניתי תכשיטין כרצונה
גידפה אותי בלי שום סיבה
פערה פיה עלי בגלל שזעקתי כשנענעה אותי (הרביצה לו?)
יצאה עלי בכעס גדול עם חירופים גדולים עד מאד שאין הפה יכול לדבר על מֵה ועל מָה (קללות)
גידפה אותי על שלקחתי פת המוציא אצלי שהיה רחוק, ולא נתנה לי לאכול והשליכה מהשולחן
גידפה אותי על שיצא ממני מעט דם
ערב יום כיפור בשעת סעודה מפסקת: גידפה אותי על ששאלתי כלי הכתיבה
ליל הושענא רבה: גידפה אותי על ששאלתי נר ללמוד (בשל המנהג ללמוד כל לילה בדומה לחג שבועות)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו