"השירים שלנו חזקים יותר מהפוליטיקה"

מיקי גבריאלוב|| בן 68. מוזיקאי, מלחין וזמר ישראלי. גדל בשכונת שפירא בדרום תל אביב ומתגורר בהוד השרון. נשוי לציירת מיכל גבריאלוב ואב לארבעה. החל את דרכו בלהקת "הצ'רצ'ילים", שיתף פעולה עם אריק איינשטיין (באלבומים "בדשא אצל אביגדור", "סע לאט", "חמוש במשקפיים" ו"אוהב להיות בבית"), היה חלק מחבורת "לול" וטיפח קריירה עצמאית, שבמהלכה הוציא יותר מ־20 אלבומים. זכה בפרס מפעל חיים במוזיקה מאקו"ם (2007) ובדוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית (2016).
ב־12 ביוני יעלה את המופע "כשחלמתי על הבית", שחוגג 25 שנה, במסגרת פסטיבל מדיטרנה באשדוד

מתי בפעם האחרונה ביקרת בבית ילדותך?

"די מזמן. עשו עלי כתבה בטלוויזיה ולקחו אותי למקום שבו עמד הבית שבו נולדתי, בשכונת שפירא בדרום תל אביב. הבית כבר לא עמד אז על תילו, מחקו אותו, אבל הגודל של המגרש היה 40 מ"ר בערך. זה הפתיע אותי, כי גרנו שם משפחה של 12 נפשות - שתי סבתות, זוג הורים ושמונה ילדים - עד שמלאו לי 13. אני הייתי הבן הבכור בבית אחרי שש בנות, ועוד בנות ובן שנפטרו בדרך. אחריי נולדו עוד תאומים. יש לי זיכרונות טובים מהשכונה. כל הילדות שלי עברה שם, ושם למדתי לשחק משחקים, לבנות קשתות בל"ג בעומר, ללכת בוואדי ולמצוא קני במבוק כדי לעשות מהם עפיפונים".

מתי בפעם האחרונה בישלת ארוחה מדהימה?

"לפני שנה. אני יודע לעשות כמעט כל דבר, כי האחיות שלי לימדו אותי, אבל אני לא יכול להתחרות בבישולים של אשתי. כשהיא נסעה לשלושה חודשים לארה"ב, כדי לעבוד ולצייר במכון לאמנות בג'רזי, הייתי צריך לארגן לעצמי אוכל וטרחתי לבשל. אני יודע להכין שעועית טעימה, לבנה או אדומה, עם קצת עוף ומרקים, עוגת תפוזים וטורט תפוזים, וגם עוף עם תפוחי אדמה".

מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך?

"אמא שלי מתה ב־1967, כשהיא היתה בת 44. היא נדרסה למוות ברחוב סלמה בתל אביב. זה היה יום גשום, והיא חצתה את הכביש במעבר חציה, ונהג אוטובוס לא ראה אותה והרג אותה. אני הייתי אז בן 18. מאז אני מדבר איתה בעיקר בחלומות, וגם על הבמה בהופעות אני מספר קצת סיפורים עליה. ההורים שלי הגיעו לארץ מטורקיה - אבא מאיסטנבול ואמא מאיזמיר - ובזכותם נכנסתי למוזיקה הטורקית. אמי היתה שרה עם אבא שלי בעיקר בימי שישי, אחרי ארוחת הערב. האחיות שלי אומרות שמיכל אשתי דומה לה, במראה ובחיוך, אבל אני לא רואה את זה כל כך".

מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?

"היום, כמו בכל יום כמעט. אני הולך למכון כושר בכל יום, חוץ משישי־שבת".

חרוץ! אתה אוהב להתאמן?

"לא, מי אוהב לעשות ספורט? רוב הזמן אני יושב על כיסא - בבית או ברכב או אצל חברים - אז צריך להניע את הגוף. בגיל שלי חייבים. אני עושה במכון הליכה וקצת משקולות ומתיחות. אני רוצה להניע את הגוף, להזרים את הדם, ואני חייב מסגרת טובה, כי בבית אני מתייאש ומפסיק".

מתי בפעם האחרונה למדת שפה חדשה?

"לפני עשר שנים. בבית שלי דיברו ארבע שפות - לאדינו, טורקית, ארמית ועברית - וההורים הקפידו לא ללמד אותנו טורקית, כדי שלא נבין את כל השיחות שלהם, כמו כל ההורים. אז סקרן אותי לדעת איך השפה הזו, אם היא קשה או קלה, ולמדתי אותה באופן פרטי אצל מורה. הבעיה היא שאין לי עם מי לדבר, כי אין סביבי דוברי טורקית, אז אני לא שולט ממש בשפה. אני יודע לקרוא ולדבר קצת, ואני מבין קצת אם מדברים איתי, ורואה מדי פעם בטלוויזיה דיווחים על הנעשה בטורקיה".

מתי בפעם האחרונה קראת ספר?

"אני קורא כל הזמן ואוהב את זה מאוד, את הצלילה למקום אחר. עכשיו אני קורא את 'מרד הנפילים' של איין ראנד, ואני בסופו. לפני זה קראתי את 'נוטות החסד' של ג'ונתן ליטל, וזה ספר שלא רציתי לסיים, ספר מאוד קשה, שמביא את סיפורו של קצין נאצי בתקופת השואה. בדרך כלל אני קורא לפני השינה, והספר הזה הביא לי סיוטים. לא רציתי להבין את הצד הפילוסופי של הגרמנים במלחמה".

מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?

"הייתי מכור לסדרות '24' ו'הומלנד', שעכשיו אני לא מצליח לראות את העונה האחרונה שלה, כי החלפנו חברת טלוויזיה - אבל אני אשלים. אני אוהב סוג כזה של תכנים אינטליגנטיים, ריגול אינטליגנטי, לא רק מכות. משהו ברמה, עם תסריט טוב ומשחק טוב".

מתי בפעם האחרונה אהבת שיר חדש?

"אתמול. אני אחרי שלב ההקלטות של שירים חדשים, ומנסה לעשות שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, אז מטבע הדברים אני מקשיב לדברים מיוחדים. אתמול שמעתי את 'דה אנג'לסי', להקה אינדית ישראלית שמאוד מצאה חן בעיניי, כי זה התאים לשירים שהקלטתי עכשיו, שהם רוק־פולק אקוסטי. דיברתי כבר עם ראש הלהקה שלהם, הוא סיפר לי עליהם, ואולי נעשה משהו יחד. אני מאוד אוהב שיתופי פעולה מוזיקליים, זה מפרה אותי כאמן וכבן אדם".

מתי בפעם האחרונה עשית משהו ספונטני?

"אשתי הרבה יותר ספונטנית ממני. היא יכולה להגיד 'בוא נלך לים', ואז גם אני פתאום יוצא מעצמי ואנחנו הולכים יחד לים או נוסעים לירושלים. לי יוצא להיות ספונטני בעיקר בהופעות. אני יכול לקבל ג'ננה ולעשות שם משהו חריג, כמו לשבת על הבמה ולהקדיש שיר למישהו או מישהי מהקהל".

מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות?

"השבוע. היינו אצל זוג חברים שלנו באירוע שהם עשו בבית לכבוד פתיחת הקיץ. באו הרבה חברים ושרו שם, והיתה מסיבה נהדרת. אני אוהב לבלות, אבל לא בכל מקום ולא בכל מחיר. אני אוהב שזה אינטימי, לא בלאגן מאוד גדול שנמאס עלי מהר, ואני אוהב מעט אנשים, שאפשר לדבר איתם, לשמוע אותם לשיר ולנגן. אלו דברים שקורים גם אצלנו בבית, כי כל החבר'ה שלנו נגנים וזמרים".

מתי בפעם האחרונה הלכת לרופא?

"לפני חודשיים. יש לי קרע קטן של 0.9 מילימטר בכתף הימנית ודלקת בגיד אכילס ברגל שמאל, אז הלכתי לאורתופד והוא עשה לי צילומים ובדק אותי. הוא אמר לי לעשות פיזיותרפיה ולימד אותי איך לעשות ספורט נכון, כך שלא אפצע. בדרך כלל אני לא הולך לרופאים, אבל ככה זה עם הגיל. אנחנו כבר לא ציפורים, אנחנו לא יכולים לעשות יותר מדי דברים בגיל שלנו, אנחנו מוגבלים. בינתיים הקרע בכתף לא פוגע לי בנגינה, אבל אני לא יכול להגיד שהמחשבה הזו לא מטרידה אותי".

מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?

"בשישי שעבר. אנחנו מבלים הרבה בימי שישי, אוכלים לפעמים במסעדות או בבית ומדברים כל הזמן. המשפחה אצלנו מאוד מלוכדת. יש לי שני בנים מנישואיי הראשונים: רן הוא שף שמתגורר בארה"ב, ואביב הוא מעצב תכשיטים שגר בארץ עם בעלו. בנוסף, יש לי בן ובת מנישואיי למיכל: נועם עוסק בפיזיקה גרעינית, הוא נשוי ואבא ומתגורר בארץ, ושירה שהלכה בדרכי. היא זמרת שעובדת על קריירה בינלאומית, ומתגוררת לסירוגין בישראל ובלוס אנג'לס עם בעלה, ובקרוב היא תהיה פה תקופה ממושכת. אני גם אארח אותה בהופעה הקרובה שלי בפסטיבל מדיטרנה, לצד ברי סחרוף וספיר סבן".

מתי בפעם האחרונה בדקת את יתרת העו"ש שלך?

"אני כמעט כל הזמן בודק מה קורה שם, כי רואה החשבון שלי מחייב אותי. צריך לקנות את זה ולשלם להוא, ואני עם יד על הדופק שלא יהיו בעיות. היום לא הולכים לדואר לשלם חשבונות, אלא דרך העו"ש, ויש הרבה חובות ומסים, אז אין ברירה אלא להיות מעודכנים. בבית שלי אני ואשתי אחראים להוצאת הכספים יחד, מתייעצים אם לקנות או לא לקנות ומה לעשות בכסף. שותפים".

מתי בפעם האחרונה שמחת שאתה ישראלי?

"אני כל הזמן שמח שאני ישראלי. בכל פעם שאני בחו"ל אני רוצה לחזור הביתה. אני נהנה להיות שם ארבעה או חמישה ימים, ואחרי זה אני רוצה לחזור כבר הביתה".

ומה עם טקס הדלקת המשואות? ביצעת שם את "אמא אדמה".

"השיר נבחר ואני גאה בזה שהוא נבחר, ואני גאה בזה שהייתי שם ושרתי את השיר הזה, והטקס היה בסך הכל יפה מאוד. זה רק מוכיח שהשירים שלנו חזקים יותר מהפוליטיקה".

מתי בפעם האחרונה התפללת?

"אני מתפלל בחדר העבודה שלי, עם השירים שלי. גדלתי בבית מסורתי ובית כנסת היה חלק ממני, והיום אני מרגיש שהרוחניות שלי באה ממקומות אחרים. מבחינתי, לכתוב שיר, להתמלא רוחנית מזה, לקבל הכרה, וגם להתפרנס מכך - זו הפסגה של חיי".

מתי בפעם הראשונה פגשת את אריק איינשטיין?

"בסוף שנות השישים הייתי חלק מלהקת 'הצ'רצ'ילים'. ניגנתי בגיטרה בס, ושרנו שירים מקוריים שכתבנו באנגלית. היינו די מופרעים, אבל המוזיקה שעשינו שם היתה אבן דרך ברוקנרול הישראלי. ערב אחד הופענו במועדון 'המסכה' ברחוב המסגר בתל אביב, ואריק בא לשמוע אותנו מנגנים. אחרי ההופעה הוא ניגש אלינו ואמר: 'אתם אחלה להקה ואני אשמח אם תעבדו איתי'. אחרי זה הוא כבר הציע לי לעבוד איתו אחד על אחד, ומשם הרוב כבר ידוע".