אחותו של יצחק רבין זכתה להוקרה: "אין כבר אנשים כאלו"

רחל רבין, אחותו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שהייתה ממקימי קיבוץ מנרה חמש שנים לפני קום המדינה, נפגשה השבוע עם חיילי עוצבת הגליל (אוגדה 91), שאמונה על ביטחון גבולה הצפוני של ישראל. במסגרת מיזם "מדור לדור", שמתקיים לציון 70 שנה למדינת ישראל ו-40 שנה לאוגדה, נפגשים חיילים וקצינים עם הלוחמים הוותיקים שהקימו את היישובים בגזרה ונשארו בהם עד היום, ושומעים מהם על גבורתם.

בפגישה עם סמל עילי לבנון, פרמדיקית מגדוד 75, בביתה שבקיבוץ מנרה, שחזרה רבין, היום בת 93, את שהתרחש לפני עשרות שנים. היא סיפרה שעלתה עם גרעין "הנוער העובד והלומד" ב-1943 להקים את מנרה. אז היא הייתה בת 18 בלבד. "עלינו בקבוצה קטנה מאוד. ההר היה קירח ושומם- בלי עצים, בלי דרכים, בלי מים". עם פרוץ מלחמת העצמאות, מרבית האמהות והילדים פונו מהאזור. רחל, יחד עם חבריה, נשארו לסייע. רחל תפקדה כאלחוטנית וכחובשת. היא סיפרה כי עברה הכשרה קצרה ואינטנסיבית.

חוויה שזכורה לה במיוחד כחובשת זכתה לסגירת מעגל מיוחדת. "קבוצת לוחמים יצאה לפעולה בכפר הערבי הונין. בשלב מסוים הודיעו לי שיש פצועים. הגיעו שניים, אחד נורה ליד העין ואחד נפצע ברגל", שחזרה.

רחל רבין וסמל עילי לבנון // צילום: דובר צה"ל

"לאחר מספר חודשים, נסעתי באוטובוס בתל אביב. ראיתי מישהו והבנתי שהוא מוכר לי. שמתי לב לצלקת ליד העין שלו. שאלתי אם הוא נפצע במנרה והוא לא הבין איך אני יודעת. סיפרתי לו בהתרגשות שאני זו שטיפלה בו". היא סיפרה. לאחר המלחמה עסקה רחל בחינוך והייתה ממקימי בית הספר "הר וגיא" באזור. היא חיה בקיבוץ 75 שנה וציינה כי מעולם לא חשבה לעזוב. "האהבה למקום והציונות הובילו אותי".

לבנון, תושבת ערד, שמעה את הסיפור על הפצוע והרגישה הזדהות. אומנם, למרבה השמחה, הגזרה הצפונית יחסית שקטה בשנים האחרונות, ככל שמדובר בגבול הלבנון, אך במהלך פעילותה כפרמדיקית הייתה צריכה לטפל בפצועים רבים, אך מטבע הדברים לאחר מכן, כשהגיעו לבית החולים, היא נפרדה מהם ואינה יודעת מה עלה בגורלם.

"הגיע אלינו בחור צעיר בלי דופק והתחלנו להחיות אותו", היא משתפת. "זו הייתה הפעם הראשונה שיצא לי לנהל אירוע כזה. הדופק חזר והבהלנו אותו לבית החולים במצב יציב. אני לא יודעת מה קרה איתו, אבל זה שינה לי לגמרי את התפיסה ואת תחושת האחריות".

"אף פעם לא חשבתי לעזוב". בתים בקיבוץ מנרה // צילום: אנצ'ו ג'וש - ג'יני

במהלך הפגישה הוענקה לרבין תעודת הוקרה על מסירות ותרומה להתיישבות, ולביטחון גבולה הצפוני של מדינת ישראל. "היא מסוג האנשים שכבר לא קיימים בארץ", אומרת לבנון. "המסירות, להגיע לכלום ולפתח, לעזוב את הנוחות ואת הבית בשביל להתיישב במקום שכזה. היה מעניין לשמוע עת התפקיד שלה כחובשת במלחמת העצמאות, להבין שהדילמות שקיימות היום היו גם פעם. להיות זה שהעיניים נישאות אליו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו