פיתוח פורץ דרך מאוניברסיטת תל אביב עשוי לתת תקווה חדשה לחולי ALS: מחלה ניוונית חשוכת מרפא שמשתקת בהדרגה את כל שרירי הגוף וגורמת בסופו של דבר למוות.
חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר ערן פרלסון מהפקולטה לרפואה, גילו כי תאי השריר של חולי ALS מפרישים רעלנים שפוגעים בשלוחות תאי העצב, ובכך גורמים לניוונם ולאובדן הקשר בינם לבין תאי השריר. בהמשך המחקר הם אף גילו מולקולה שחוסמת את השפעת הרעלנים, ועשויה להוות בסיס לפיתוח תרופה עתידית למחלה.
בסריקה של כל החלבונים ששריר חולה מפריש, מצאו החוקרים עלייה ברמה של חלבון בשם סמפורין (semaphoring), רעלן שמוכר כפעיל במהלך התפתחות מערכת העצבים בעובר. אותו רעלן הורס כ-50% מהאקסונים שמייצר העובר, שהם למעשה מיותרים. במצב תקין, הסמפורין פעיל בעיקר בשלב העוברי. עם זאת, ידוע כי הוא מופיע שוב במגוון מצבים פתולוגיים או טראומתיים, כמו מחלות פרקינסון ו-ALS, ולאחר אירוע מוחי או פגיעה בחוט השדרה.
בניסוי שבב סיליקון שפיתחו במעבדה, מצאו החוקרים כי תאי השריר החולים ב-ALS מפרישים במפגש עם תאי העצב כמות גדולה של סמפורין, התורמת להריסה של תאי העצב. כמו כן נמצאה עלייה בקולטן של הסמפורין, הקרוי NRP. חסימה באמצעות נוגדן, המונע את הקישור בין הסמפורין ל-NRP הביאה להצלה חלקית בלבד של תאי העצב.
החוקרים גילו, כי רמות הרעלנים יורדות כשנרשמת עלייה בנוכחותה של מולקולת מיקרו-RNA ספציפית בשם, "miR126". הוספת המולקולה לשבב הניסוי הביאה לשיפור גדול במצב האקסונים. "בשלב זה החלטנו לעבור למודל חי", אומר ד"ר פרלסון. "הזרקנו miR126 לעכברים במודל ל-ALS, ואכן, ראינו שיפור במצבם. רמת הרעילות ירדה, נצפתה הטבה במבנה התאים ברקמת השריר ובמפגש העצב-שריר (שנהרסים ב-ALS). העכברים אף הראו מדדים טובים יותר בבדיקות של כושר ההליכה.
"אנחנו מאמינים שהתגלית שלנו מהווה פריצת דרך של ממש בדרך לפיתוח תרופות יעילות עבור ALS ובהמשך אולי גם למחלות נוירו-דגנרטיביות נוספות, כמו אלצהיימר ופרקינסון – שבהן נהרסים תאי עצב מסוגים שונים", מסכם ד"ר פרלסון.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
המחקר בוצע על ידי הדוקטורנטים רועי מימון ואריאל יונסקו, מנהלת המעבדה, טל פרי, וסטודנטים נוספים ממעבדתו של ד"ר פרלסון, בשיתוף עם פרופ' עודד באהר מהדסה ירושלים ומיגל וויל מאוניברסיטת תל אביב. המאמר על המחקר פורסם בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי, Journal of Neuroscience.
