מי שחשב שהדרישה האמריקנית לתיקון הסכם הגרעין עם איראן תבוא על סיפוקה בהוספת סעיף אחד או שניים, התבדה אמש – ובגדול.
מזכיר המדינה האמריקני החדש, מייק פומפאו - רק חודש ימים בתפקידו - הבהיר בנחרצות שהבית הלבן מתכוון לשחק על כל המגרש ונחוש למתוח את החבל עם טהרן עד הקצה. תריסר הדרישות שהציג פומפאו לאיראנים כתנאי להסרת הסנקציות נראות במבט ראשון קיצוניות, מוגזמות, אולי בלתי מציאותיות, וכבר נמצא אמש מי שהגדירן כתביעה אולטימטיבית ממשטר האייתוללות להניף דגל לבן.
אלא שגם אם מדובר, לכאורה, בכתב כניעה בלתי אפשרי, הדרישות שהציג אמש מזכיר המדינה לאיראנים בנאומו נכונות כולן ומוצדקות כולן. הן משקפות את הידיעה הברורה, שכל המדינות החתומות על ההסכם הנוכחי היו שותפות לה, אך בחרו להתעלם ממנה: איראן, המעצמה האזורית בעלת הנשק הקונבנציונלי, מאיימת בעת הזו על שלום שכנותיה לא פחות ואולי יותר מאיראן הגרעינית בעתיד.
ברוח זו נדרשת כעת טהרן, בין השאר, להסיג את כוחותיה מסוריה, לזנוח את הרעיון לפתוח משם חזית חדשה מול ישראל, להפסיק לחמש את חיזבאללה ולוותר על השאיפה לכונן הגמוניה אזורית ולהפיל משטרים ערביים.
כדאי לזכור שכמה מן הדרישות הכלולות במסמך האמריקני - כמו, למשל, עצירת פרויקט הטילים הבליסטיים והפסקת החתרנות של משמרות המהפכה במזרח התיכון - כבר עלו במהלך המשא ומתן עם האיראנים על הסכם הגרעין, אבל אלו התמוססו חיש מהר בגלל להיטותם של ממשל אובאמה והאיחוד האירופי לחתום על ההסכם מהר ככל האפשר.
מה שמנסה כעת ממשל טראמפ הוא לסובב את הגלגל לאחור ובתנאים קשים יותר של הסכם חתום ושל מדינות אירופיות, שמתעקשות לדבוק בו כלשונו, למרות האזהרה של וושינגטון שלא יינתנו הנחות גם למפרי הסנקציות. איראן מיהרה, כצפוי, לדחות על הסף את מסמך הדרישות של טראמפ, אף שזה הכיל גם הבטחות לטובות הנאה אם תשיב בחיוב: לא רק הסרת הסנקציות אלא גם חידוש יחסים דיפלומטיים ומתן גישה לטכנולוגיה מתקדמת.
בהנחה שהנשיא טראמפ מתכוון לממש את איומו, בפני המנהיג הרוחני של איראן עומדות כעת שתי אפשרויות עיקריות לתגובה. האחת היא לפרוש מהסכם הגרעין, אולי אפילו לחדש את העשרת האורניום ואז להסתכן בעימות עם ארה"ב, בקריסת הכלכלה ואולי בקריסת המשטר. האפשרות השנייה: לנסות, באמצעות האירופאים, להתמקח על הדרישות האמריקניות, להוריד את הסף, ולשרוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו