צילום: אי.אף.פי

לחקור את עידוד הטרור, לא את ישראל

המהלכים של מדינות אירופה נגד ישראל מלמדים על עוינות חריפה • יש להקים ועדה שתחקור את חלקן של חברות האיחוד ושל האו"ם בעידוד הטרור • פרשנות

החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם היא לחקור הפרות של החוק הבינלאומי בהקשר של מחאות אזרחיות ב"שטחים הפלשתיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים". כלומר, מלכתחילה השלוחה הזאת של האו"ם קובעת שתחקור את ישראל ולא את האחראים הפלשתינים להסתערויות האלימות על גדר הגבול בין עזה לישראל. 

הדבר החמור הוא שמדינות אירופיות כמו גרמניה, בריטניה ובלגיה הצביעו בעד ההחלטה (בלגיה) או שנמנעו (גרמניה ובריטניה). אכזבה מסוימת זו גם ההימנעות של הונגריה. אבל הונגריה איננה אויב של ישראל וארצות אירופה החשובות כבר לא יכולות להיחשב ל"ידידותיה" של ישראל; הן למעשה "אויב רך" של ישראל. בארצות הברית כבר הבינו בעקבות המהלך של הנשיא טראמפ נגד הסכם הגרעין, שבעלות הברית האירופיות כבר אינן בעלות ברית, אלא כל מה שעניין אותן מלכתחילה היה הרווח העסקי, הכסף.

אך בעוד שהמדינות האירופיות אולי מחבלות במדיניות טראמפ, הן לא ממש נלחמות נגד ארצות הברית, ואילו מהלכים שונים של מדינות האיחוד האירופי נגד ישראל הם פעולות עוינות לכל דבר. משרד החוץ הגיב נכון על ההחלטה, אך דרוש מהלך נגדי שיהיה יותר מאשר גינוי לתומכי החלטת מועצת זכויות האדם. צריכה לקום ועדה שתחקור את חלקן של מדינות אירופה, חלקו של האו"ם ושל מוסדות בינלאומיים שונים בעידוד הטרור הפלשתיני, ובעיקר טרור של חמאס. ועדה כזאת צריכה לחקור גם את התנהגות התקשורת הבינלאומית. שהרי הנהגת חמאס ידעה כי כל שעליה לעשות הוא ללחוץ על הכפתורים הנכונים, לביים את הסצנות המתאימות, ובכך תבעיר האש בגבול עזה את הכותרות בכלי התקשורת השונים. 

מדינות כמו גרמניה ובריטניה היו חייבות להצביע נגד החלטת המועצה. העובדה שנמנעו מלעשות זאת מראה שהלחץ התקשורתי הכריח את הקנצלרית מרקל וראש הממשלה מיי להתפשר ולהעביר את עומס הלחץ המדיני לממשלת ישראל. שלא כבעבר, ועדת החקירה לא נראית כסיכון חריף למדינת ישראל בהשוואה לוועדת גולדסטון שקמה בעקבות "עופרת יצוקה" ב־2009. מה שמטריד יותר זו היכולת של מנהיגי טרור, כמו אסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר, להפוך לעורכים הראשיים של כלי תקשורת כמו ה"ניו יורק טיימס" ולתזז את המערכות המדיניות בעולם. הם מספקים את הדלק למנהיגות של ראש הפאשיזם הטורקי האנטישמי ארדואן. מנגד, העובדה שניקי היילי עומדת על המשמר באו"ם (לא לשכוח את דני דנון) היא מהפך ערכי. אולי עוד יבואו ימים טובים מאלו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...