תמונות מרגשות במיוחד של הכותל המערבי, מהימים הראשונים שלאחר שחרורו במלחמת ששת הימים, נחשפו לאחרונה לאחר שהגיעו לספרייה הלאומית מאוסף "דן הדני". התמונות מנציחות את ההתפעמות הגדולה של הישראלים מהניצחון המזהיר והשיבה אל המקום הקדוש.
בתיעוד שנחשף לראשונה ניתן לראות את הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן תוקע בשופר ומתפלל כשלידו שלט מאולתר שעליו נכתב "בית כנסת". בתמונה אחרת נראים ראשי המדינה: ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון, שהגיע כבר ביום הראשון לאחר המלחמה, כשלראשו כובע טמבל ואת הנשיא באותם ימים, זלמן שז"ר, עם טלית ועם קסדה על הראש. השניים צולמו בעת קריאת התורה ליד בימת הקריאה.
בן גוריון בכותל // צילום: מתוך אוסף "דן הדני" באדיבות הספרייה הלאומית
עבודות השיפוץ בכותל // צילום: מתוך אוסף "דן הדני" באדיבות הספרייה הלאומית
הרב גורן // צילום: מתוך אוסף "דן הדני" באדיבות הספרייה הלאומית
תמונות נוספות הם של אזרחים שמנשקים בערגה את הכותל ומתפללים לידו בפעם הראשונה. כך למשל חייל עם מדים נשק וקסדה ולצידו נראים חרדים שמתפללים. ישנם גם תמונות מהרחבה הלא מרוצפת שעליה הולכים האזרחים שהגיעו וגם כאלו שמראות את פינוי שכונת המוגרבים ע"י הטרקטורים, כאשר כל הרחבה הגדולה המוכרת כיום מלאה באבנים. התמונות לקוחות מסוכנות הצילום שייסד דן הדני שמתעדות את קורות מדינת ישראל, החברה הישראלית והתרבות הישראלית במחצית השנייה של המאה העשרים.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
"אני זוכר את האופוריה הגדולה שהייתה אז. זה היה בלתי נתפש. עמדנו מול הקיר בדמעות והתפעלות מהניצחון. התפילה הראשונה ליד הכותל זה משהו חוויתי שקשה לתאר", נזכר יוסף איצקוביץ, שהגיע לכותל באותם הימים. "עשרות אלפי אנשים נהרו אז לכותל כל הלילה ובמהלך היום. ראית אחדות גדולה. כולם ביחד מכל הסוגים שרצו לנשק את האבנים הקדושות ולהרגיש את הפלא".
הנשיא שז"ר בכותל // צילום: מתוך אוסף "דן הדני" באדיבות הספרייה הלאומית
חייל מניח תפילין עם כאפייה על הראש // צילום: מתוך אוסף "דן הדני" באדיבות הספרייה הלאומית
אישה מנשקת את אבני הכותל // צילום: מתוך אוסף "דן הדני" באדיבות הספרייה הלאומית
"הרבה מאלו שהגיעו זכרו את הכותל לפני מלחמת השחרור - קטן, צפוף ושאי אפשר היה להתפלל בו בקול או לתקוע בשופר בגלל הבריטים שאסרו את זה. הרחבה הייתה אז קטנה מאוד. כשהגיעו החיילים היה שם מלא זבל כי לשם הערבים היו זורקים את האשפה. הרחבה שמוכרת כיום הייתה מלאה בהריסטות המבנים של שכונת המוגרבים, ורק לאחר תקופה של שיפוצים היא הגיעה למצבה הנוכחי. למרות זאת לא הייתה הרגשת דוחק אלא רק שמחה גדולה", הוא משחזר.