בעוטף עזה, כרגיל, לא שקט, אבל למרות שהתושבים שם כבר ראו הכל, עדיין קשה להתרגל למציאות כזאת. 40 אלף עזתים על הגדר, עשרות מוקדי הצתות סמוך ליישובים שונים בעוטף, מסך עשן מרחף ביישובים והתושבים מקווים להישאר חזקים.
אל"מ (מיל') נירה שפק, תושבת כפר עזה, אמרה ל"ישראל היום" שלמרות האיום המרחף, התושבים נשארים חזקים ומאפשרים לצה"ל לפעול: "אנחנו רואים שיש התמקדות להצית את השטח וזה כנראה רק ילך ויתגבר להערכתנו, אך אנחנו מתחסנים, הם לא ישברו אותנו. זה שיש שריפות לא ימנע מאיתנו להמשיך את שגרת החיים שלנו".
"אנחנו מבינים שבפני צה"ל עומד אתגר הרבה יותר גדול עם כל האיומים שאנחנו שומעים מהצד השני, אם זה בנושא של החדירות או בנושא של ההקצנה בכל האמצעים העומדים לרשותם", הוסיפה שפק.
עם החוסן שלנו וההבנה של צה"ל שהוא צריך לשמור ולהגן עלינו, נעבור גם את הימים האלה. עוטף ישראל חזק ואנחנו נמצאים בימים שבהם צה"ל מקבל את כל הגיבוי מאיתנו".
שפק התייחסה גם לנושא טרור העפיפונים ואמרה: "יש אמצעים נוספים שהוכנסו לגזרה על מנת לטפל באיומים כולל איום העפיפונים. כואב לראות שדה שרוף". בשטחי קיבוץ נחל עוז הוצתו מספר מוקדים, אחד מהם סמוך לרפת של הקיבוץ, ובנוסף נשרפו ברזי ההשקיה.
דני רחמים, חקלאי מנחל עוז, נאלץ לצפות בשדות שחרש עולים באש: "הסתובבתי בשטח וראיתי את ההצתות. לראות שדה שרוף, זאת תחושה שאי אפשר לתאר, זה כאב לב. אנחנו עובדים כל כך קשה בטיפוח השדה. אומרים: 'הזורע בדמעה ברינה יקצור', איזו רינה ואיזה יקצור - זה קשה כל כך".
"אצלנו בשטחים של נחל עוז היו לפחות חמישה מוקדים של שריפה ונשרפו לנו ברזים, זה פוגע לנו בהשקיות. בעיה נוספת שיש לנו עכשיו היא שהחוטים של העפיפונים נתפסים בקומביין שקוצר את החיטה, וזה גורם לשבירת הסכינים של הקומביין, עוד נזק שמצטרף לרשימת הנזקים שנגרמים לנו", הוסיף רחמים.
"לא הצלחנו לעבוד ולהשקות גם כי נשרפו לנו הברזים וגם כי לא הצלחנו להפעיל את מערכת ההשקיה האוטומטית כי צה"ל משבש תדרים, תמיד כשיש אירועים גדולים מהסוג הזה אז יש לנו בעיות בתקשורת ואנחנו לא יכולים להשקות וזה בלאגן שלם. היינו חסרי אונים". היישובים בעוטף אפופי עשן שמקיף אותם מכל עבר.
"בתוך הקיבוץ עצמו יש מן מיסוך כזה של עשן", אמר דני והוסיף כי למרות הרצון להישאר חזקים, הדבר לא תמיד אפשרי: "יצא לי לראות את ההפגנות, היו שם פשוט המונים, זה מלחיץ. מחר אמור להיות גרוע יותר, נראה מה יהיה, אנחנו במתח. אנחנו מנסים לקיים חיים נורמליים במציאות שהיא לא נורמלית, וזה לא פשוט בכלל.
בכל התקופה של צוק איתן לא יצאתי בכלל מהקיבוץ. אחרי שנגמרה המלחמה הלכתי לטיפול פסיכולוגי כי הכל הצטבר. כל הזמן אומרים לנו לשמור על החוסן אבל יש גם משפט שאומר 'לא לעולם חוסן'".
אבנר יונה, חקלאי מקיבוץ נחל עוז, סיפר שעבר על התושבים יום קשה: "אתמול היה לנו יום עם הרבה הצתות, וגם היום הוצתו הרבה שדות וזה מפחיד. כשאני עובד אני נמצא די קרוב לגדר ואני שומע את הירי, ואי אפשר לדעת אם הם יצליחו לפרוץ את הגדר או לא. הנזקים שנגרמו לנו פה בשדות הם אדירים".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו