תקיפת כריש בחופי מצרים: תיירת נהרגה | צילום: AP

האם המפתח לריפוי מחלות נמצא בכרישים?

אצל כרישים, גמלים ולאמות זוהו נוגדנים זעירים שלא קיימים אצל בני אדם ובעלי יכולות יוצאות דופן ללוחמה בווירוסים, כולל מעבר של מחסום הדם-מוח ולוחמה בווירוסים בתוך התא עצמו

האם התרופה הבאה למחלות קשות של בני אדם טמונה בדמם של כרישים וגמלים? מחקרים שנעשים מאז שנות ה-90 על דמם של כרישים, גמלים ולאמות ועוד מספר קרובי משפחה ימיים של הכרישים מצאו בכולם נוגדנים קטנים מהרגיל, זעיר-נוגדנים, בתרגום חופשי. מדובר במולקולות קטנות במיוחד שלא בנויות במבנה מרובע של 2 חלבונים גדולים ושניים קטנים כמו בנוגדנים  אנושיים, אלא במולקולות שבנויות רק משני חלבונים.

 

בתחילה לא היה ברור התפקוד של קטעי החלבון הללו, האלו ומדוע הם התפתחו בנפרד ובאופן עצמאי בקרב מינים שונים ורחוקים זה מזה בטבע. אולם כיום מעריכים כי מדובר בסמנים שמסוגלים להתמודד עם מחלות ועם וירוסים במקומות בתוך הגוף שנוגדן גדול לא יכול להיכנס אליהם. מעבר לכך הנוגדנים הקטנים האלו יכולים להיכנס אל תוך התא ולטפל בתוכו בחומרים מזיקים או בפסולת וככל הנראה הם גם יכולים לעבור את מערכת מחסום הדם-מוח המגנה על המוח ובכך לטפל במחלות הקשורות למוח עצמו, שבדרך כלל יש קושי טיפולי בהן בגלל המחסום שמונע מחומרים זרים להיכנס אל המוח.

 

כך למשל הצליחו חוקרים לסלק מזבובי פירות חלבון החשוב לאינטליגנציה שלהם על ידי הזעיר נוגדנים ואכן הזבובים הפכו ל-"טיפשים" יותר. עוד התברר כי הזעיר נוגדנים מסייעים בהפעלת תרופות כמו מורפיום, אחרי טיפולים מצילי חיים. במילים אחרות הננו נוגדנים הכניסו את המורפיום בצורה יעילה ועמוקה מאד אל תוך הרקמה הפגועה עצמה והצליחו לשכך את הכאב באופן משמעותי הרבה יותר.

 

בעקבות ההבנה הזו החלו אכן חוקרים ברחבי העולם ל-"זקק" את זעיר הנוגדניםואף להנדס אותם גנטית כדי שאלו יזהו ויסמנו מחלות אנושיות חמקמקות ואף יטפלו בהן.

 

השאיפה המרכזית היא לטפל על ידי זעיר הנוגדנים בסוגים שונים של סרטן, בדלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס וזאבת וכן 30 סוגי מחלות נוספים שכיום לרפואה אין תרופה מיוחדת להן.

 

מעבר לכך, הרעיון להשתמש במולקולות זעירות כל כך בתוך גוף האדם פותחת לראשונה פתח ממשי להנדס סוגים חדשים של תרופות נגד וירוסים שונים, שאנטיביוטיקה לא יכולה לטפל בהם. לאור זאת נעשה מאמץ גדול ללמוד לייצר מחוץ לבעלי החיים את הזעיר נוגדנים.

 

ברם,  בעולם המחקר ישנם ספקות האם באמת בעתיד ניתן יהיה להישען בעיקר רק על טיפול מהסוג הזה ולא על תרופות הבנויות ממולקולות גדולות יותר, וזאת בגלל הקלות שבה הזעיר נוגדנים יוצאים מהגוף. היציאה המהירה שלהם מלמדת כי יתכן והם לא יספיקו לסיים את הטיפול לו הם תוכנתו לפני ההיעלמות שלהם. כך או כך מדובר בעולם מחקרי חדש בתחום התרופות שיש הרואים בו פתח משמעותי להתמודדות עם מחלות מסוגים שונים שעד כה הטיפולים הרגילים לא מצליחים לרפא היטב.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...