מהן הדרכים למניעת הגשת כתב אישום או לביטולו?

בשיתוף ברק רום

מאת: עו”ד יהונתן רבינוביץ

פתיחת חקירה פלילית נעשית על ידי המשטרה מהרגע שנודע לה על ביצוע עבירה, לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי. כלומר, תנאי לפתיחת חקירה מצריך מתלונן שהוא צד לאירוע, ואף ייתכן שהחקירה תיפתח בעקבות שיחת טלפון אנונימית על אירוע פלילי.

אדם שחשוד בביצוע עבירה פלילית אמור להיחקר על כך, בין אם על דרך של זימונו והגעתו העצמאית ובין על דרך של עיכובו או מעצרו בזירת האירוע. המשפט הפלילי לעת הזאת התפתח באופן משמעותי והוא דורש ידע מקצועי המבוסס על ניסיון ובקיאות בכל ההתפתחויות החוקיות ומנהליות שבתחום זה.

כאשר מדובר בתיק פלילי שבו החשד הוא לעבירה מסוג פשע (כלומר, העונש בצד העבירה מעל לשלוש שנות מאסר), קיימת על פי חוק חובת שימוע (סעיף 60א. לחסד”פ). ומשכך, החוק מצווה על שליחת מכתב הודעה על פי לשון החוק או “מכתב יידוע” על פי הנוסח הנוהג. משמעות מכתב זה היא שהחשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לרשויות התביעה ולנמק מדוע יש להימנע מלהגיש כנגדו כתב אישום.

לאדם הרגיל, נראה כי נסיבות אישיות הן לב העניין בעוד שלב העניין הוא ניתוח ראייתי של חומר החקירה בהיבט המשפטי, כאשר משקלן של הנסיבות אישיות זניח. בשל כך עו”ד צריך לצלם את חומרי החקירה, לנתחם ולנסות להרחיק את החשוד, בהיבט המשפטי, מביצוע העבירה שבה הוא נחשד.

לפנייה ישירה אל עו”ד יהונתן רבינוביץ לחץ/י כאן

כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירה מסוג עוון (עבירה שהעונש בגינה הוא עד 3 שנות מאסר) ניתן לפעול בכמה מישורים:

ראשית, לטעמי, חשוב לערב עו”ד אשר עוסק במשפט פלילי, שכן גם בשלב החקירה, מעבר לייעוץ לפני חקירת החשוד, ייתכן ונכון לבקש באופן רשמי מהמשטרה לבצע פעולות חקירה שיכולות להוכיח את חפותו של החשוד או לעורר ספק במעורבותו. לדוגמה: תפיסת מצלמות אבטחה, בירור טענת אליבי ע”י עדים או נתונים אחרים, גביית עדויות מעדים שונים, נתונים ביחס למצבו הנפשי או מצב שכרות שבו היה החשוד בעת ביצוע העבירה וכדומה.

שנית, ניתן כבר בשלב החקירה להעביר מכתב מפורט לרשויות החקירה ובו דרישה מנומקת, עד כמה שניתן (היות ובשלב זה העו”ד אינו יכול לראות את חומרי החקירה) ולבקש לסגור את התיק.

שלישית, ניתן לבקש בפרק הזמן שבין סיום החקירה לבין החלטת רשויות התביעה, להגיש מכתב דומה.

רביעית, ניתן לפנות לרשויות התביעה בדרישה לסגור את התיק בדרך של הסדר מותנה. חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לרשויות התביעה, החל ממאי 2013, להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו, אם הוא יודה בביצוע העבירות המיוחסות לו ויקיים תנאים שנקבעו בהסדר. במקרה כזה, יירשם כי התיק נסגר בעילה של “סגירת תיק בהסדר”, כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד. ​​​​

התביעה יכולה לחתום עם החשוד על הסדר מותנה כאשר: מדובר בעבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא פחות משלוש שנות מאסר, העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל, אין לחשוד רישום פלילי לפחות חמש השנים מלפני ביצוע העבירה, לא מתקיימים הליכים משפטיים פליליים אחרים נוספים בעניינו של החשוד, מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור.

רשימת התנאים שתובע רשאי לכלול בהסדר: תשלום קנס למדינה, תשלום פיצוי לנפגע עבירה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עמידה בתנאי תכנית שיקום, נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה (מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).

איך ניתן לבטל את הגשת כתב האישום?

ההסדר יכיל בין היתר את הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה, התנאים שעל החשוד למלא, התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והדרכים שבהן יוכיח החשוד שמילא אחריהם. ככל שסופו של דבר יוחלט ע”י רשויות התביעה להגיש כתב אישום, גם אז קיימות מספר אפשרויות להביא לביטולו.

הראשונה, בקשה לעיכוב הליכים. מדובר בפניה לראש התביעה הכלית הוא היועץ המשפטי לממשלה בבקשה מנומקת לבטל את כתב האישום. ההחלטה לעכב הליכים תינתן רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם. היינו הליך זה מבוסס בראש ובראשונה על נסיבות אישיות חריגות ביותר.

השנייה, שליחת מכתב מנומק משפטית (לא נסיבות אישיות) לרשויות התביעה הכולל נימוקים בגינם על התביעה לחזור בה מכתב האישום שהוגש. לשם כך, מן הסתם, עו”ד צריך לנתח באופן יסודי את כלל חומרי החקירה שבתיק ולנמק משפטית מדוע לא נעבירה עבירה ע”י החשוד או מדוע קיים ספק ביחס לכך וכידוע על התביעה מוטל הנטל להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם עבר את העבירה שמיוחסת לו בכתב האישום.

השלישית, הגשת בקשה לביטול כתב האישום לבית המשפט מנימוקים משפטיים שונים. לדוגמה, היעדר ביצוע שימוע לנאשם, טענות מקדמיות שונות, ובדרך כלל אחד הנימוקים השכיחים הוא נימוק של הגנה מן הצדק (סעיף 149 (10) לחסד”פ). טענה זו מבוססת על מצב שבו נפגעת תחושת ההגינות והצדק ביחס להתנהלות למול הנאשם ומקרים אחרים שבהם בית המשפט סבור כי לא היה ניתן להבטיח שהנאשם יזכה למשפט הוגן.

הכתבה מאת עו”ד יהונתן רבינוביץ באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il.  

בשיתוף ברק רום