"הגידול בשכר הממוצע נובע מפיטורי העובדים החלשים"

הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה, פרסם את הסקירה הכלכלית השבועית שמתמקדת בהשפעות העלאת שכר המינימום בשנים 2018-2016.

"שכר המינימום מגן על החלשים במשק מול המעסיקים. בשלב זה לא נצפית השפעה שלילית על התעסוקה. עם זאת, בטווח הארוך עלולות להיות השפעות שונות מהותית, בעיקר לאחר סיום תקופת הגאות הנוכחית", כך כתב נווה. מהנתונים עולה כי היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע עלה ב־2018 ל־53.3%, לעומת 47.5% מהשכר הממוצע בשנת 1997 ו־39% בשנת 1987 - גבוה מהממוצע ב־50% ממדינות אירופה. עם זאת, שיעור האבטלה כיום בכלל האוכלוסייה ירד לשפל היסטורי של 3.6% בלבד, ובגילי עבודה, 25-64, ירד לשפל היסטורי של 3.2%.

נווה ציין שבשנים האחרונות בוצעה העלאה משמעותית של שכר המינימום שהובילה לגידול משמעותי בשכר, בעיקר בענפים המאופיינים בשכר נמוך. על פי הנתונים, שכר המינימום עלה בינואר 2018 לשיא היסטורי בסך 5,300 שקלים, לעומת 3,850 שקלים בתחילת המהלך. במונחים דולריים, שכר המינימום עומד על 1,470 דולרים, כשהכוונה המקורית של יושבי ראש ההסתדרות היתה להביא את שכר המינימום ל־1,000 דולרים.

לפי נווה, ההעלאה פוגעת בתעסוקה בחברות עתירות עובדים המועסקים ברמות שכר מינימום. בנוסף קבע כי "לא ניתן לשלול את הסברה כי הגידול בשכר הממוצע נובע חלקית גם מפיטוריהם של העובדים החלשים ביותר, באופן שמעלה מלאכותית את השכר הממוצע של העובדים הנותרים".

חריגה בהוצאות ובגבייה

בתוך כך, פורסמו אתמול גם נתוני הוצאות הממשלה לחודש אפריל ולפיהן נרשמה חריגה מהתכנון המקורי: מתחילת השנה ההוצאות גדלו ב־6.2%, לעומת תחזית מקורית של 4% בלבד, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב־5%, לעומת יעד מקורי לירידה של 0.5%. עם זאת, באפריל היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך 500 מיליון שקלים עקב גבייה חריגה של מסים בסך 25.2 מיליארד שקלים; אך למרות הגבייה העודפת, נכון להיום לא נותר לממשלה סכום עודף שמאפשר לה להוריד מסים.