"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פסקת ההתגברות: חטא היוהרה - ועונשו
מתנגדי החוק אינם אומרי די • הם סבורים שהדמוקרטיה היא רעה משום שהכוח בידי האספסוף, והשלטון ראוי להימצא בידי הפילוספים שבבית המשפט • פרשנות
בית המשפט העליון // צילום: אורן בן חקון

פסקת ההתגברות: חטא היוהרה - ועונשו

מתנגדי החוק אינם אומרי די • הם סבורים שהדמוקרטיה היא רעה משום שהכוח בידי האספסוף, והשלטון ראוי להימצא בידי הפילוספים שבבית המשפט • פרשנות

, עודכן

הוויכוח עלפסקת ההתגברותועל מעמד הרשות המחוקקת מול מעמד הרשות השופטת נובע משלושה חוקי יסוד שהתקבלו בנשימה אחת במארס 1992. העניין המרכזי שעמד לעיני יוזמי המהפכה החוקתית היה קבלת נוסח חדש לחוק יסוד: הממשלה, שקבע "בחירה ישירה" של ראש הממשלה. אך תומכי הבחירה הישירה שוכנעו כי התנאי להעברת הרפורמה הוא קבלה בו בזמן של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

לאחר הבחירות לראשות הממשלה ב־2001 בוטל חוק הבחירה הישירה אך שני חוקי הזכויות נותרו והם מלווים אותנו גם עתה במלוא הדרם. בחוקים אלה נכללה "פסקת הגבלה" שקבעה כי אין להתנגד לזכויות המוזכרות בחוקים, "אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". כבר בעת קבלת החוקים הועלה החשש שפסקת ההגבלה והניסוח העמום של הזכויות יאפשרו ביטול חוקים על פי גחמותיו של בית המשפט, אך חסידי הבחירה הישירה ביטלו את החשש הזה מתוך אמונה בריסון העצמי של השופטים.

למעשה התרחש ההפך הגמור. הזלזול בחוקי הכנסת הלך וגדל. נוסף על שני תריסרי החוקים שבוטלו במפורש או בעקיפין, היו מקרים רבים שבהם קבע בית המשפט הלכות שסתרו חוקים, גם בלא שבוטלו. כך למשל כפיית התפטרותם של נבחרי ציבור עם הגשת כתב אישום ובטרם הורשעו. הגענו למצב אבסורדי שבו מי שעומד על קיום לשון החוק מואשם אוטומטית כמתנגד ל"שלטון החוק".

מי שרצה להשיב את המצב לקדמותו היה צריך לאמץ את המקובל בבריטניה, שגם בה - כמו בישראל - אין חוקה פורמלית. בבריטניה יכול בית המשפט להסב את תשומת ליבו של המחוקק לפגיעת החוק בזכויות האדם, אך בהיעדר היענות של הפרלמנט, החוק נותר על כנו. זה היה גם המצב בישראל במשך עשרות שנים.

פסקת ההתגברות שהתקבלה בוועדת השרים לענייני חקיקה מאפשרת - לראשונה באורח מפורש - פסילת חוקים על ידי בית המשפט. ההתגברות על הפסילה היא רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. זאת, למרות שחוקי היסוד שהזכרנו התקבלו על ידי מיעוט.

אך מתנגדי ההתגברות אינם אומרים די. בדומה לאריסטו הם סבורים כנראה שהדמוקרטיה - במובן של שלטון הרוב - היא צורת שלטון רעה שבה מצוי הכוח בידי האספסוף. בדומה לאפלטון, נראה שהמתנגדים סבורים כי השלטון הראוי הוא שלטון הפילוסופים, ואלה מאכלסים למזלנו את היכלי בית המשפט. מן המפורסמות הוא שבתוקף הווטו שיש לשלושת השופטים בוועדה למינוי שופטים, מובטח שלטונם של הנישאים מעם.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...