למרות שחלפו כמעט 15 שנים מאז שצפיתי בה, המלודרמה העוצמתית והמופתית "עם הראש בקיר", של הבמאי הגרמני ממוצא טורקי פאטי אקין, טרם נמחתה ממוחי. סביר להניח שסרטו החדש של אקין, "משום מקום", לא יזכה לגורל דומה.
בעיקרה, זוהי מלודרמת מתח משפטית שמתרחשת בהמבורג, ושעוסקת בפשעי שנאה שמבוצעים על רקע גזעני. במרכז העלילה ניצבת קטיה (דיאן קרוגר) - בלונדינית מחומצנת ומקועקעת בת 30 ומשהו, שנשואה באושר לנורי, סוחר סמים כורדי, שזנח את חיי הפשע לאחר שריצה כמה שנות מאסר והקים עסק קטן.
בפתיחת הסרט, קטיה מגיעה לביקור במשרדו של נורי, משאירה שם את בנם הממושקף והחמוד, רוקו, והולכת לבלות אחר צהריים מפנק בספא עם חברתה ההרה. אך עם שובה, המקום מוקף בניידות משטרה ובקהל סקרנים, ועד מהרה מתברר כי פצצה שהונחה במקום הרגה את אהוביה של קטיה.
אקין מלווה את קטיה דקות ארוכות בעוד היא מעכלת את הבשורה המרה, ומתמודדת עם ההשלכות ההרסניות ושוברות הלב שלה. תוך כדי, גם המשטרה נכנסת לתמונה ומתחילה לשאול שאלות. האם נורי עדיין היה פעיל בעולם הפשע? האם שמר על קשריו הישנים? האם היו לו אויבים? קטיה אומרת לחוקרים שלא, אבל עושה רושם שהם לא ממש משתכנעים.
על כל פנים, האינטואיציה של קטיה אומרת לה שניאו־נאצים הם שאחראיים למעשה, ובסופו של דבר, מתברר שהיא גם צודקת. וכך, אחרי כמה חודשים, בעל ואישה גרמנים, שבנו את הפצצה בביתם, נעצרים ומובאים למשפט, וקטיה, שנמצאת באולם על תקן תובעת ועדה, נאלצת לשבת בסמיכות אליהם, ולענות על שורה של שאלות משפילות ומערערות שמטילות ספק ביושרה ובאופי שלה. "אל תדאגי", אומר לה בביטחון עורך הדין שלה. "הם ישלמו על מה שהם עשו". אך איכשהו, התחושה המתקבלת היא שממש לא בטוח שזה יקרה.
מבלי להיכנס יותר מדי לספוילרים, זה אכן לא קורה, וקטיה מחליטה לסיים את המשימה בעצמה, "משאלת מוות" סטייל.
גולת הכותרת של "משום מקום" היא ללא ספק השחקנית הגרמנייה דיאן קרוגר, שקטפה את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן עבור הופעתה התובענית. באופן מפתיע, קרוגר, שמוכרת לקהל הבינלאומי מסרטים כמו "טרויה" ו"ממזרים חסרי כבוד", מככבת כאן לראשונה בסרט גרמני, ולהגיד שהיא נדרשת לשאת את היצירה על כתפיה יהיה אנדרסטייטמנט. הדמות שלה מופיעה בכל שנייה של הסרט כמעט, והמהלך הטרגי שהיא עוברת במהלכו מועבר באופן מעמיק, משכנע ומטלטל.
עם זאת, לאחר שאקין מצליח לנווט את דרכו ללא מהמורות בולטות לעין בחציו הראשון של הסרט, עם המעבר לבית המשפט (ולחלק שבו קטיה מחליטה ליטול את החוק לידיה), העניינים מתחילים לחרוק מעט, והחריקות האלה רק מתגברות ככל שהמרחק לכותרות הסיום מתקצר. עורך הדין של זוג הנאצים, למשל, משורטט בגסות שלא מותירה ספק לגבי רשעותו. ומידה מסוימת של נוסחתיות, צדקנות וחוסר אמינות מחלחלת גם היא מבעד למעטפת.
מספרם הגובר של פשעי השנאה ברחבי אירופה ובישראל טוענים את "משום מקום" ברלוונטיות, ותצוגת המשחק המרשימה של קרוגר בהחלט דואגת לכך שהוא יותיר חותם ויהדהד בראש. אך קשה להתעלם מהעובדה שרוב הסצנות הטובות שלו מגיעות בחלקו הראשון, הרבה לפני שקטיה הולכת למכון הקעקועים כדי לסיים את קעקוע הסמוראי שלה ומחליטה לשחק אותה צ'רלס ברונסון. כך או כך, "עם הראש בקיר" זה לא.
"משום מקום" ("Aus dem nichts"), במאי: פאטי אקין. גרמניה 2017
yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו