לעזוב בשיא: פרננדו טורס מחפש מתנת פרידה
הוא ראה את אתלטיקו מדריד פורחת אחרי מכירתו, ועם חזרתו הביתה שוב נחל אכזבות • לפני שהוא שוב עוזב, פרננדו טורס רוצה סוף־סוף לחוות הצלחה עם הקבוצה של חייו • הערב הוא פוגש לגומלין חצי הגמר הליגה האירופית את ארסנל (22:05, ספורט 1, 1:1 בראשון)
כדי להבין עד כמה גדול המשחק שיתקיים הערב בוונדה מטרופוליטנו, צריך לחזור ל־1996. כי באותה השנה שבה התיישב ארסן ונגר על הספסל של ארסנל והחל לשנות את ההיסטוריה של המועדון מלונדון, הצטרף למחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד ילד בן 11 בשם פרננדו טורס. 22 שנים עברו, והשניים נמצאים בדיוק באותו המקום ולקראת משחק שיהיה האחרון במסגרת אירופית עבור אחד מהם.
כמה ימים אחרי שהמנג'ר הצרפתי הודיע על סיום דרכו באמירויות בתום העונה, בישר טורס לעולם שגם עבורו זו השנה האחרונה בקבוצת נעוריו. "הייתי רוצה להמשיך לשחק כאן כל החיים", אמר החלוץ הספרדי בן ה־34, "אבל לא תמיד הדברים קורים כפי שחולמים".
טורס חלם אתלטיקו מלידה. כבן וכנכד של קולצ'ונרוס לא היתה לו ברירה. בקסם האדום־לבן הוא נשבה כשנכנס בפעם הראשונה בשעריו של הוויסנטה קלדרון. "האצטדיון לא היה מלא בכלל והיתה אווירה מוזרה", שחזר השבוע ל־"LARGUERO", "אבל התאהבתי בזה".
כבר בגיל 16 טורס הגשים את החלום הגדול כשערך בכורה בקבוצה הבוגרת, ועם השנים הפך לאחד הסמלים הגדולים של המועדון. אולם להבדיל מוונגר, שעליו אפשר להגיד בביטחון מלא שהיה עם ארסנל בטוב וברע ובאש ובמים ב־22 השנים האחרונות, אצל "אל ניניו" זה ממש לא המצב. כי טורס היה שם באש, אך לא שתה מהמים. הוא עזר לה לצאת מהרע, אבל אף פעם לא חווה את הטוב.
טורס. הגיע ל־100 כיבושים במסגרת הליגה הספרדית // צילום: אי.פי.אי
קריירה אדירה, וכוכבית
ב־2007, אחרי שבע שנים בבוגרים, הביט טורס מסביבו ולא ראה אופק. אתלטיקו חזרה יחד איתו לליגה הבכירה, אך שם שקעה בבינוניות וראתה איך הפער בינה לבין ריאל מדריד וברצלונה הולך ונפער. "הבנתי שאני חייב לשים את חלומותיי בצד למען טובת הקבוצה", הסביר השבוע את הבחירה לעזוב לליברפול במעבר שהכניס לקופת המועדון לא מעט כסף.
טורס המשיך משם לקריירה אדירה, שכללה שער היסטורי בגמר היורו, זכייה במונדיאל ובאליפות אירופה נוספת, וגם באנגליה ידע ימים יפים, לרבות זכייה בליגת האלופות עם צ'לסי. הרבה בזכותו, גם אתלטיקו המריאה לשחקים.
לפני שעזב, טורס הבטיח שיוביל את אתלטיקו לאירופה, ועמד במילתו. הוא אמנם לא זכה ליהנות מההופעה בשלב הבתים של גביע אופ"א ב־2008, ולמעשה לא שיחק עם הקבוצה במסגרת אירופית, אבל זה היה רק הפספוס הקטן. בהמשך זכתה "אתלטי" בגביע, באליפות, פעמיים בליגה האירופית ופעמיים בסופר קאפ האירופי - שישה תארים שאת כולם השיגה ללא פרננדו טורס.
ב־2014 הוא חזר לשמחת כולם, כדי להיות חלק מאתלטיקו המשודרגת, אבל שוב פספס כשהיה שותף להפסד לריאל בגמר ליגת האלופות ב־2016. בהתחלה הגיע בהשאלה לשנתיים, אך בכל פעם האריך את חוזהו באחת נוספת, נחוש להיות שותף להצלחה עם הקבוצה של חייו.
"הוא אייקון באתלטיקו"
העונה טורס שוב הביט מסביבו וראה שאתלטיקו לא ממש זקוקה לשירותיו. אף שכבש שמונה שערים בכל המסגרות והגיע ל־100 בליגה הספרדית, הוא בילה המון זמן על הספסל, שם עשה חושבים עם עצמו. "הביאו בינואר את דייגו קוסטה ולא משנה כמה טוב אהיה, הוא ואנטואן גריזמן הם מהחלוצים הטובים בעולם", אמר ל־"EL PAIS" והוסיף: "בא לי להמשיך לשחק ולכן אני צריך לעזוב שוב".
דייגו סימאונה לא ידע על ההחלטה והופתע ממנה כמו כל אנשי אתלטיקו. "הוא אייקון פה, בלי קשר למספר הדקות שהוא משחק", אמר המאמן. לא ברור עדיין לאן ימשיך מכאן החלוץ - ארה"ב, סין או שיישאר באירופה - אבל לפני שזה יקרה לאתלטיקו יש עוד מטרה אחת. "זכייה בליגה האירופית תהיה מתנת פרידה מושלמת עבורו", קבע סימאונה. כי אם יש מגיע בכדורגל, אז מגיע לפרננדו טורס לזכות בתואר אחד "קטן" עם אתלטיקו מדריד.
עוד הערב: זלצבורג תארח את מארסיי אחרי הפסד 2:0 בשבוע שעבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו