"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית דרמטית: נחשף כתב יד סמוי במגילות הגנוזות

חוקרי רשות העתיקות השתמשו בטכנולוגיה של נאס"א וחשפו קטעים שלא ניתן לראותם • בין היתר נחשף קטע ממגילת המקדש ופרק תהילים קצר מכפי שהוא מוכר היום

, עודכן
קטע מתוך מגילת תהילים שנחשף באמצעים הטכנולוגים // צילום: שי הלוי, הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי

רשות העתיקות חשפה אתמול בערב (שלישי) קטעים נדירים מהמגילות הגנוזות, שמעולם לא פורסמו ושלא נראו לעין, ביניהם קטעים ממגילת המקדש ופרק תהילים שקצר מכפי שהוא מוכר כיום. התגלית המדהימה נחשפה במהלך כנס "70 למגילות הגנוזות" במוזיאון ישראל.

צילום: רשות העתיקות

בשנות ה-50 של המאה ה-20, במערות שליד קומראן, גילו חוקרים ובדואים עשרות אלפי קטעי קלף ופפירוס שנכתבו לפני 2,000 שנה, והיו שייכים לכ-1,000 כתבי-יד. מפאת גודלם ומצבם השימורי הרעוע, חלק מקטעים קטנים אלה הונחו בקופסאות ללא מיון ופיענוח.

לאחרונה, כחלק מפרויקט הדיגיטציה של המגילות, נערכו בדיקות מדגמיות בקופסאות אלה. הבדיקות העלו, כי על אף שהעין אינה רואה סימנים, הרי שציוד הצילום החדשני שבשימוש פרויקט הדיגיטציה, מזהה אותם. זיהוי סימני הכתב מספק מידע חדש בחקר חלק מהמגילות, ויתכן אפילו, שאחד מהקטעים מרמז על קיומה של מגילה שלא הייתה מוכרת עד כה. אחד הקטעים שנבדק כעת ואשר נכתב בעברית קדומה, לא שוייך לאף אחד מ-1,000 כתבי היד המוכרים עד כה, עובדה שהולידה תהייה, האם מדובר בקטע מכתב יד שעד כה לא היה ידוע למחקר.

קטע מתוך מגילת דברים שנחשף // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

החוקרים עשו שימוש באמצעי צילום משוכללים שפותחו על בסיס טכנולוגיה שפותחה במקור בנאס"א. הכתב נחשף לאחר שאורן איבלמן, חוקר יחידת המגילות של רשות העתיקות ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים, ביצע בדיקה ראשונית לכמה עשרות קטעים ממערה הסמוכה לקומראן, המכונה "מערה 11". למרבה ההתרגשות, הבדיקה חשפה על פני השטח סימני כתב בחלק גדול מהקטעים - סימנים שאינם ניתנים לזיהוי בעין. בתום מחקר מעמיק, המתפרסם היום, הצליח אורן לפענח את הכתב, ואף לזהות את כתבי היד שאליהם, כנראה, שייכים חלק מהקטעים החדשים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

אמנם, בקטעים קטנים אלה שרדו רק מספר אותיות, אך בחלק מהמקרים זה היה מספיק כדי לשחזר את הטקסט ולשייך אותו לכתב היד המתאים. החוקרים מציינים, כי מפאת גודלם ומצבם השימורי של הקטעים, זיהוי הטקסטים הוא בסבירות גבוהה, אך לא מוחלטת. בין השאר, זוהו קטעים חדשים מספר ויקרא, מספר דברים, ומספר היובלים, השייכים לעותקים של מגילות המוכרות במחקר.

אורן איבלמן, חוקר חוקר יחידת המגילות של רשות העתיקות, בוחן סימני כתב במגילת תהלים // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

בין הקטעים שנחשפו יש טקסט ששייך למגילת המקדש, ועוסק בהלכות הפולחן ובעבודת המקדש האידיאלית. במחקר קיימת התלבטות האם קיימים שניים או שלושה עותקים של מגילת המקדש ממערה 11, הסמוכה לקומראן. זיהוי הקטע החדש, מחזק את ההנחה שכתב היד השלישי הוא אכן עותק של מגילת המקדש.

תגלית אחרת הינה קטע השייך למגילת תהילים הגדולה. הקטע החדש שימר את תחילתו של פסוק א' מפרק קמ"ז בספר תהילים, שהיה חסר עד כה. סופו של אותו פסוק מצוי בקטע גדול שנרכש ופורסם במקור על ידי יגאל ידין ז"ל. הקטע החדש מלמד שהנוסח שנהגו לקרוא בתהלים קמ"ז לפני 2000 שנה, היה כנראה מעט קצר יותר מהנוסח המקובל כיום.

שימור מגילות מדבר יהודה במעבדות רשות העתיקות // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר