בהתחלה המיקרופון של ביבי לא עבד. המסך השחור מאחור הקנה לכל הצופים הרגשה שהנה הרע עוד לפנינו ומה אנחנו עומדים לקבל, פחד אלוהים. אבל נתניהו כמו נתניהו, הפך את הפריים טיים כרגיל, לאירוע הפרטי שלו.
הוילונות הוסרו, לרגע היה נדמה שמדובר בפרק של "גלגל המזל". אבל תוך כמה דקות, כשהמצגת ושאר האפקטים הופיעו, התחילו להגיח גם הווטסאפים והתגובות ברשתות החברתיות שמדובר ב"שואו טלוויזיוני". ברשת "פוקס" האמריקנית טענו שראש הממשלה מזכיר להם את וינסטון צ'רצ'יל, המצקצקים בלשונם טענו ששוב הוא השתמש בטלוויזיה ועשה בה כרצונו. לא בכדי עודכנו העורכים הראשיים של חברות החדשות הגדולות בישראל, כי גם הם היו צריכים לדעת שהם עומדים לקחת חלק בהצגה טלוויזיונית יוצאת דופן.
הנאום הזה היה קצת כמו פרק הפתיחה של "האח הגדול" בשבת הקרובה: אלו שצפו בו ימשיכו לדבר עליו היום בארוחת הצהריים ואילו האחרים ישקרו ויגידו שלא צפו בו, אבל בעצם יודעים היטב מה התרחש שם. הציפייה שמשהו בסדר גודל כזה לא ייקח חלק בפריים טיים אלא בישיבה פנימית, היא בעיקר צבועה. בעידן שאנחנו חיים בו זה לא היה יכול להיות אחרת.
נאום נתניהו, מהדורות החדשות
בעידן שאנחנו חיים בו זה לא היה יכול להיות אחרת. נאום נתניהו // צילום: קוקו