לכבוד ה-1 במאי: המקצועות הנעלמים
הקדמה הרסה את הנוסטלגיה? • לרגל חג הפועלים החל היום – שלושה בעלי מקצוע "של פעם" מספרים על מלאכת יומם ל"ישראל היום" • "זה מה שרציתי לעשות"
פתאום קם אדם והופך לנפח
26 שנים חלפו מאז שיובל תלם (63) ממצפה מתת שבגליל המערבי החליט להיות נפח. מאחורי ההחלטה לא עמדה מסורת משפחתית עתיקה. "זה נכון שהנפחים עובדי הכפיים הולכים ונעלמים, אבל בדקתי את זה לפני שנכנסתי לזה", מסביר תלם. "המתכת היא אחת מחומרי הגלם הנפוצים ביותר בעולם. היא קיימת במגוון אין־סופי של מוצרים".
יובל תלם // צילום: אנצ'ו ג'וש, ג'יני
תלם החל את הרומן שלו עם הברזל בשנות השבעים, וזמן קצר אחרי שהשתחרר מהצבא החל לעבוד כמסגר במושב פארן שבערבה. "ממש לא חששתי לעסוק במקצוע הזה. השאלה מה מניע אותך לעשות צעד כזה. אם המטרה היא לעשות כסף, אז צריך לחשוש מכל דבר, בטח מנפחות על ראש ההר. אבל זה מה שרציתי לעשות".
"הצעירים לא מתקנים נעליים"
בכל בוקר ב־65 השנים האחרונות פנחס רביחיא בן ה־89 מגיע לסנדלרייה שלו בשכונת קטמון בירושלים. פנחס, אחת הדמויות המוכרות והאהובות בבירה. יש כאלה המגיעים אליו מחוץ לירושלים, ואפילו לקוחות המגיעים מחו"ל לביקור בישראל עם נעליים לתיקון.
פנחס רביחיא// צילום: מירי צחי
"התחלתי בגיל 12 לעבוד כסנדלר ובהדרגה נכנסתי למקצוע", מתאר פנחס. "היתה לי בעבר הרבה עבודה ולא הייתי מספיק לעמוד בביקוש. היום כמעט אין עבודה. הדור החדש לא מתקן נעליים, הצעירים לא מחכים שהנעליים ייקרעו וכבר קונים חדשות. יש לי את הקליינטים הוותיקים ואני מטפל להם בנעליים, בתיקים ובמזוודות, אבל לצערי כבר אין מקום לסנדלרים. אני קורא לדור הצעיר לא לזרוק נעליים, אלא לתקן ולחדש אותן".
חיה את המורשת
מגיל 12 אתי קוזניץ הייתה מגיעה לחנות "יצור מברשות קריסטל" כדי לסייע לאביה. אחרי שהוא נפטר היה ברור לה שהחנות הנוסטלגית לא תיסגר. ומאז, היא ממשיכה למכור את כל סוגי המברשות, חלקן מעשה ידיה.
אתי קוזניץ // צילום: מירי צחי
"היום כבר אין לי כוח, אבל עדיין יש לי את הלקוחות שמבקשים ממני להכין להם מברשות אותנטיות", היא צוחקת ומוסיפה, "הקידמה הרגה אותנו והרגה לנו את העסקים, אבל תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לכל הדברים הישנים". בחנות עמוסים כל סוגי המברשות לצד מטאטאי קש מיובאים, כאשר חלק מהמוצגים מתחילים להתפורר מהתיישנות. בצער גדול היא מודה: "העסק הזה לא ימשיך הלאה. יש לי ארבעה ילדים, אנשי מחשבים ורואה חשבון אחד, ואת אף אחד זה כבר לא מעניין. אני עדיין פה בגלל הנוסטלגיה, בגלל האהבה למקום ובגלל אבא. פה זה מרגיש לי הכי קרוב אליו".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
השתתפו בהכנת הידיעה: עדי חשמונאי, יורי ילון, נצחיה יעקב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו