"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לשנות גישה, להוריד מחירים
השרים הכלכליים בממשלה, וגם ראש הממשלה יודעים מה צריך לעשות על מנת להוריד את יוקר המחיה • בתחום המזון ניתן בקלות להוריד מחירים • הפתרון הוא לבטל את המועצות החקלאיות, להוריד מכסים ולאפשר יבוא מזון, כולל פירות וירקות, במחירים זולים • פרשנות
צילום: דודו גרינשפן

לשנות גישה, להוריד מחירים

השרים הכלכליים בממשלה, וגם ראש הממשלה יודעים מה צריך לעשות על מנת להוריד את יוקר המחיה • בתחום המזון ניתן בקלות להוריד מחירים • הפתרון הוא לבטל את המועצות החקלאיות, להוריד מכסים ולאפשר יבוא מזון, כולל פירות וירקות, במחירים זולים • פרשנות

ערן בר-טל
, עודכן

השרים הכלכליים בממשלה הזו, כמו גם ראש הממשלה, מבינים היטב מה צריך לעשות כדי להוריד את יוקר המחיה. הרפורמה החשובה במכון התקנים וביטול המכסים והמסים על יבוא מוצרי צריכה רבים הביאו לירידת מחירים בשורה ארוכה של מוצרים.

אך בתחום המזון נעשה הרבה פחות, בעיקר מכיוון שבתחום הזה יש יצרנים ישראלים ששומרים על הנבחרים שלא יבצעו את מה שצריך לבצע, כדי שהם ימשיכו ליהנות מהמונופול בתחום, או לפחות מתחרות מופחתת. המועצות החקלאיות, שאין כלכלן אחד שיכול להסביר את ההיגיון שבקיומן, עדיין מתפקדות.

יש טעם בסיוע לחקלאות מקומית, אך זו צריכה להיעשות תוך כדי פתיחת השוק לתחרות. זול יותר למדינה לתת תמריצים כספיים לחקלאי, לשלם את פרמיית הסיכון על גידולים ולעשות עוד שורה של פעולות שיעודדו חקלאים להישאר בעיסוקם, אך בתנאי שהשוק ייפתח לתחרות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

פרופ' עומר מואב בדק ומצא שמחירי הבננות, למשל, נמוכים יותר במדינות שבהן אין גידולי בננות. זה נשמע פרדוקסלי, אך זה ממש לא - במדינות שבהן מגדלים בננות, החקלאים דואגים לתחרות קטנה יותר ולכן המחירים גבוהים יותר.

סביר גם שהאיכות נמוכה יותר. מדובר בגישה אנכרוניסטית שהגיע הזמן לשנותה. הדרך שבה מסייעים כיום לחקלאים פוגעת בצרכנים ובאיכות התוצרת.

יש לכך השלכות על כלל מחירי המזון. יצרן קטשופ גדול אמר לי, "אני אתמוך ביבוא מתחרה של קטשופ, אם יתאפשר לי לקנות עגבניות במחירים נמוכים יותר בחו"ל". אלא שהמכס על יבוא עגבניות מכתיב לו מחירי חומרי גלם גבוהים יותר, שמהם נגזרים מחירים גבוהים לעוד שורה של מוצרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...