לשנות גישה, להוריד מחירים

השרים הכלכליים בממשלה הזו, כמו גם ראש הממשלה, מבינים היטב מה צריך לעשות כדי להוריד את יוקר המחיה. הרפורמה החשובה במכון התקנים וביטול המכסים והמסים על יבוא מוצרי צריכה רבים הביאו לירידת מחירים בשורה ארוכה של מוצרים.

אך בתחום המזון נעשה הרבה פחות, בעיקר מכיוון שבתחום הזה יש יצרנים ישראלים ששומרים על הנבחרים שלא יבצעו את מה שצריך לבצע, כדי שהם ימשיכו ליהנות מהמונופול בתחום, או לפחות מתחרות מופחתת. המועצות החקלאיות, שאין כלכלן אחד שיכול להסביר את ההיגיון שבקיומן, עדיין מתפקדות.

יש טעם בסיוע לחקלאות מקומית, אך זו צריכה להיעשות תוך כדי פתיחת השוק לתחרות. זול יותר למדינה לתת תמריצים כספיים לחקלאי, לשלם את פרמיית הסיכון על גידולים ולעשות עוד שורה של פעולות שיעודדו חקלאים להישאר בעיסוקם, אך בתנאי שהשוק ייפתח לתחרות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

פרופ' עומר מואב בדק ומצא שמחירי הבננות, למשל, נמוכים יותר במדינות שבהן אין גידולי בננות. זה נשמע פרדוקסלי, אך זה ממש לא - במדינות שבהן מגדלים בננות, החקלאים דואגים לתחרות קטנה יותר ולכן המחירים גבוהים יותר.

סביר גם שהאיכות נמוכה יותר. מדובר בגישה אנכרוניסטית שהגיע הזמן לשנותה. הדרך שבה מסייעים כיום לחקלאים פוגעת בצרכנים ובאיכות התוצרת.

יש לכך השלכות על כלל מחירי המזון. יצרן קטשופ גדול אמר לי, "אני אתמוך ביבוא מתחרה של קטשופ, אם יתאפשר לי לקנות עגבניות במחירים נמוכים יותר בחו"ל". אלא שהמכס על יבוא עגבניות מכתיב לו מחירי חומרי גלם גבוהים יותר, שמהם נגזרים מחירים גבוהים לעוד שורה של מוצרים.