צילום: צילום מסך // "מחוץ למגרש"

אפילו הדוקומנטריסטים מזלזלים בספורט המקומי

לסרט על שחקני הכדורגל הערבים-ישראלים ששודר ב"כאן" והפרק על מכבי ת"א בכדורסל במסגרת "עובדה", היה את כל הפוטנציאל הנחוץ כדי להביא לצופה סיפור מרגש עם מוסר השכל ופאנץ' חזק, אבל שניהם פספסו ממטר מרוב "הבנה" של הנושא

כלל ידוע בעולם האקטואליה הוא שכולם מבינים בספורט. אין מנחה או מנחת חדשות, שאין להם איזו תובנה ספורטיבית אחת או שתיים. בטלוויזיה וברדיו, ספורט זה המשהו הזה שכולם מבינים בו  ומרשים לעצמם לחוות דעה.

זו כמובן טעות. לרוב המנחים בפריים טיים הישראלי אין מושג בספורט. הם יזהו את מכבי תל אביב או  בית"ר ירושלים, יודעים להבדיל אולי בין ג'ודו לקרטה - אבל זהו. האם אי פעם מנחה תכנית אקטואליה יעז לחוות איזו דעה בנושאי כלכלה או רפואה? ודאי שלא. אבל בספורט כולם מבינים.


פספוס מול השער. "מחוץ למגרש" // צילום מסך

את התוצר של התרבות הקלוקלת הזו ראינו ביומיים האחרונים בשני ערוצים מרכזיים בישראל. אמש (א') שודר ב"כאן" הסרט "מחוץ  למגרש", שעוסק בכמה סיפורים של שחקני כדורגל ערבים-ישראלים וביום שבת הוצג ב"עובדה" סיפורם של בעלי מכבי תל אביב בכדורסל, שנוטים לא להתראיין ולכן היה מדובר לכאורה בהישג עיתונאי.

במושגים רפואיים, שני הסרטים סובלים מאנמיה חריפה ודורשים בדחיפות מנות דם והרבה ברזל. שני מוצרים טלוויזיוניים פריכים ושבריריים, שיכולים היו להמריא גבוה אך לא כך קרה וחבל. קחו לדוגמה את סרט הכדורגל. לכאורה, הנושא הזה עשוי מכל החומרים שעבודה דוקומנטרית ראויה זקוקה להם. למעשה, הסיפור כותב את עצמו. כדורגל, גזענות, הצלחות, כישלונות. ובסוף קיבלנו מה? מומחה היסטורי שמנתח לנו את המתרחש בעוד אנחנו מנמנמים מול המסך. האם מישהו טרח לבדוק את כמות השחקנים הערבים המשחקים בישראל בגילי הנוער? האם היה אפשר להגיע מהבדיקה הזו למסקנה שהעתיד בכדורגל הישראלי שייך לכדורגלן הערבי? האם בעקבות כך הסרט היה מקבל פאנץ' חזק יותר? בוודאי. העובדה שג'ימי טורק, השחקן הערבי הראשון  שהגיע לנבחרת ישראל וכיכב בה, לא התראיין לסרט, פוגעת אף היא כמובן במכלול. פספוס מול השער, כאשר השוער לא נמצא בו.

על הסיפור של "עובדה" אין כמובן צורך להרחיב. "עובדה" לא  מצטיינת בסיפורי ספורט: פעם הביאה "תחקיר" על כוכב הכדורגל אבי נמני שלא חידש דבר, פעם התרכזה במעודדות של מכבי תל אביב בכדורסל כאילו היתה חדשות השבת עם דנה ויס או אושרת קוטלר ובזה האחרון שעממה 200 אלף צופים שהקדישו  לה את המוצ"ש שלהם וקיוו למשהו אחר.


לא מצטיינת בסיפורי ספורט. אילנה דיין // צילום: קוקו

כשמסתכלים על הסרטים הדוקומנטריים המקבילים בערוצים השונים בארה"ב לדוגמה, מקבלים מופת של יצירה ספורטיבית. עומק, סיפור אנושי והבנה לנפשו של חובב הספורט. נכון, רמת הספורט בישראל היא מגוחכת כשמשווים אותה למדינות המתפתחות, אבל זה עדיין לא מספק את התירוץ ליחס כה מזלזל מצד יוצרים דוקומנטריים בישראל בכל הקשור לספורט המקומי.

"מחוץ למגרש", כאן

"עובדה", קשת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...