"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חיי מדף": בזכות סולאריס
תוחלת החיים של גיבורים לא תמיד חורגת מעבר לכמה עמודים * לעיתים הופעתם חולפת כהרף עין, אך הם נושאים עימם את סיבת הקיום של הסיפור * בעוד המציאות העלילתית היא ליניארית ומתקדמת לאורך קו, הם מושכים את הקורא אל עומק הממד החבוי, הממשי, שהסיפור מבקש למסור
צילום: דני אולמן // העץ כזר ספרותי בלב הקיום המוכר

"חיי מדף": בזכות סולאריס

תוחלת החיים של גיבורים לא תמיד חורגת מעבר לכמה עמודים * לעיתים הופעתם חולפת כהרף עין, אך הם נושאים עימם את סיבת הקיום של הסיפור * בעוד המציאות העלילתית היא ליניארית ומתקדמת לאורך קו, הם מושכים את הקורא אל עומק הממד החבוי, הממשי, שהסיפור מבקש למסור

עמר לחמנוביץ
, עודכן

בלב ים המלח, כמה מאות מטרים מהחוף, ניצב עץ. הוא צף מעל אי מלאכותי קטנטן של גבישי מלח, נראה למרחוק עוד ממצוקי נחל בוקק, מרהיב בבדידותו על רקע התכול־ירוק של הים. את העץ שתל לפני כשנה מדריך טיולים מערד, עמירם דורה, שביקש באמצעות היצירה "Dead Tree in The Sea of Life" למוסס את דימוי המוות מעל "ים המוות".

העץ הזה, מקור חיים בלעדי, מהדהד בלב השממה. הוא יוצא דופן, זר לסביבתו ובו בזמן טבעי בה. הוא מרחיב ומגמיש את כללי המשחק הנוקשים של ים המלח - ושורד. אלא שבמבט אנושי העץ מתאקלם בנוף ובאווירה הייחודית של המקום. הוא מחולל פלאים. כמו סולאריס, כוכב לכת חוץ־שמשי שעטוף כולו באוקיינוס המכסה את הפלנטה כולה, גם העץ היחיד הזה מפיח קיום על הכוכב המימי שהוא נטוע בו.

אפשרות נוספת היא להביט בעץ ולראות בו זר ספרותי בלב הקיום המוכר, השגרתי - שגם אם הוא אינסופי ולא צפוי הוא אינו מאיים. המסתורין צץ כשהמוכר לנו מופר על ידי קיום שונה, זר ואחר, המערער את שיווי משקלו. זו זרות אקזיסטנציאליסטית אבל היא לאו דווקא מסתתרת בתודעתנו שלנו, אלא צצה באמצעות אחרים: אנחנו מכירים את הזר לא פעם מדמויות מינוריות, צנועות וחבויות במכלול העלילה, אך כאלו שהותירו צריבה בלתי נשכחת בעת הקריאה.

ב"אל תיגע בזמיר" דולפוס ריימונד הוא שיכור העיירה, דמות זניחה שאמורה רק להוסיף פולקלור, אלא שברגע אחד היא מתהפכת ומתגלה במלוא כנותה; מייקרופט הולמס, אחיו הבוגר של שרלוק, צץ בעלילותיו כידען מופלג וכטיפוס אקסצנטרי ונוירוטי (עד שעם השנים רכש לו קהל נאמן ובלעדי) אבל קיומו סודק את הממד המיתי והאפי סביב הגיבור הראשי – הוא היחיד שפונה לשרלוק בשמו הפרטי!; וישנו, איך לא, הדפס הצרפתי ז'ראר דוואל, שגיבור "במערב אין כל חדש" של רמרק הורג בפגיון בשוחות מלחמת העולם הראשונה, תחת מטר פצצות מרגמה וייסורי מצפון.

תוחלת החיים של הגיבורים הללו לא תמיד חורגת מעבר לכמה עמודים או פסקאות. לעיתים הופעתם חולפת כהרף עין, מותירה שובל שיש ללכוד בטרם יתפוגג. אבל הם נושאים עימם את סיבת הקיום של הסיפור כולו: בעוד המציאות העלילתית היא ליניארית ומתקדמת לאורך קו, הם מושכים את הקורא אל עומק הממד החבוי, הממשי, שהסיפור מבקש למסור. כמו העץ הבודד באי המלח הוא לא רק שורד נגד הסיכויים, אלא גם מפיח סיכוי מחודש לסביבתו.

אסור לפספס את ההזדמנות שנקרית עם הופעתם של הזרים - הם האוקיינוס העוטף את הכוכב שהוא אנחנו. וכדי לצפות בעצמנו, צריך לצאת מהמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...