"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הפכנו כל אבן, התפללנו - ובסוף נשבר הלב"

למרות הכוחות הגדולים, היה ברור מההתחלה כי אסון גדול נמצא בפתח • מפקד היל"ם במרחב נגב בטור מיוחד על ניסיונות החילוץ מנחל צפית

,עודכן
מימין: אלימלך במהלך החיפושים// צילום: כיבוי אש מרחב נגב

ההבנה שאסון גדול מתרחש נגד עינינו חלחלה כבר בהתחלה, כשקיבלנו ביום חמישי הודעה על 24 נערים שנסחפובנחל צפית.מדובר באזור הידוע בשיטפונות הקשים שלו ובהצפות האדירות של מי גשמים, בצירוף העובדה שקבוצת מטיילים יצאה לשטח למרות כל האזהרות. אבל הנחנו את ההשערות בצד ויצאנו למשימת הצלה שבדיעבד התבררה כגדולה, כזאת שלא ידענו מעולם. ויצאנו בעבר למשימות הצלה לא מעטות.

יצאנו בכוחות גדולים, בידיעה שהצלת 24 נערים שנסחפו בשיטפונות היא משימה גדולה, ובהתאם גם תגברנו את היל"מ (יחידה לחילוצים מיוחדים) ביחידות שכנות, בין השאר בגלל ההתרעות לשיטפונות בנחלי הדרום. כשהגענו לאזור המצפה הראשון, בירידות לכיוון צומת הערבה, הבחנו, לתדהמתנו, בגודל ובעוצמת הזרימה והבנו שהמשימה לא הולכת להיות פשוטה.

כבר כשהגענו לנחל, ההמולה היתה גדולה. זה היה נורא, כי מכל עבר שמענו צרחות ובכי של נערות ונערים. היה קשה לראות את חוסר האונים שלהם, בעיקר לנוכח איתני הטבע האדירים. חלק גדול מאיתנו הורים לילדים, ואתה מרגיש שבאת להציל את המשפחה שלך.

המשימה שלי עם הצוות היתה לסרוק את ערוץ הנחל עצמו. עשינו זאת כשאנו משתמשים בידיים וברגליים, ממש "על עיוור", והוצאנו מהמים כל חפץ שהרגיש חשוד. כך התנהלנו במשך כמה שעות מורטות עצבים. זה היה קשה כי כל אחד מאיתנו חשש בליבו מהנורא מכל, התפלל שלא להיתקל בגופה.

בזמן החיפושים היסודיים, שבמהלכם אתה הופך כמעט כל אבן באזור, אי אפשר שלא להיכנס למחשבות ולתהיות מה עבר עלהנערים האלה,הילדים של כולנו, כאשר היו צריכים להתמודד נגד כוחות הטבע האדירים.

אתה חושב על הילדים שלך, שבבית, ואז שוב על ההורים של הנערים, ואומר לעצמך "ריבונו של עולם. בטח הם שמעו בחדשות על האירוע, והם מתפללים, כמו שאנחנו עשינו בזמן החיפושים, שנצליח במשימה שלנו ונמצא אותם, את הילדים שלהם, חיים ובריאים, אולי קצת מבוהלים, וקצת עם מכות יבשות ושריטות, אבל בחיים...". ובפי כל אחד מאנשי צוות החילוץ היתה תפילה, וגם תקווה, שנצליח במשימה ונמצא אותם חיים.

תוך כדי החיפוש היינו באדרנלין מטורף. אתה מתפלל שיקרה איזשהו נס ונמצא אותם אחד־אחד, שנוכל להחזירם להוריהם. לצערנו, הפעם זה לא קרה. כאנשי צוות חילוץ מיוחד, מיומנים היטב, בסופו של יום, הלב שלנו נשבר.

בסוף השבוע המשכנו לחפש אחר נהג המשאית שנסחף. התחושה היא כבדה גם לגביו. אבל אנחנו ממשיכים להתפלל.

הביא לדפוס: גדי גולן

הכותב הוא מפקד היל"מ (יחידה לחילוצים מיוחדים) של כיבוי אש מרחב נגב, אשר צוותו בין אלו שפעלו מיום חמישי לחלץ את תלמידי המכינה ומאז יום שישי פועלים בשטח למצוא את גופתו של נהג המשאית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר