"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב
מרשות המים נמסר כי מדובר בשיטפון הגדול ביותר ב-8 השנים האחרונות • "אירוע חריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה"
הרי אילת

סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב

מרשות המים נמסר כי מדובר בשיטפון הגדול ביותר ב-8 השנים האחרונות • "אירוע חריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה"

דן לביארונית זילברשטיין
, עודכן

שלושה גלי שיטפונות עוקבים בשלוש יממות:"אירוע השיטפון הגדול בשמונה השנים האחרונות", כך עולה מסיכום ראשוני של מערכת השיטפונות האחרונה על ידי רשות המים. המערכת האחרונה היוותה אירוע שיטפונות ממושך, אשר נחשב לחריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה.

אירועי שיטפונות בתקופה זו של השנה אינם תופעה נדירה. באגנים בנגב, בערבה ומדבר יהודה מתקבלים השיטפונות החזקים ביותר בעונות המעבר: אוקטובר-נובמבר, מרץ עד תחילת מאי. עם זאת האירוע הנוכחי הינו חריג במשכו ובעוצמתו. מבחינת עוצמת השיטפונות, מדובר באירוע השיטפונות הגדול ביותר בשמונה השנים האחרונות, מאז ה-10 בינואר 2012.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

לגשמים אשר ירדו באירוע זה הייתה תרומה מועטה בלבד למשק המים. הנחלים בצפון ומרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת.

מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע.

רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.

אילת סוערת

גם תושבי אילת נקלעו לעין הסערה. העיר שמורגלת במזג אוויר חמים ובשמש זורחת בחודש אפריל, קיבלה בסוף השבוע מראה של ונציה.

20 מ"מ גשם שירדו בסוף השבוע בארבע שעות באילת, כמעט כל הכמות השנתית, גרמו להצפות, סחף רב וסגירת כבישים. לאלו התווספו סופות רעמים וברקים וסופת חול קשה שגרמה לנזקים לתשתית החשמל בערבה.

מרבית סוף השבוע הכבישים המובילים לעיר אילת -כביש 90, כביש 12 וכביש 40 נחסמו לתנועה בשל שיטפונות וסחף. תושבים ונופשים רבים נתקעו שעות בכביש הערבה.

גם שדה התעופה עבד בצורה חלקית לאחר שהמסלול הוצף או נסגר בשל סופת חול. ה"פאנגו'יה", מסיבה המונית של 12,000 סטודנטים שהיתה אמורה להתקיים בלגונה של אילת בוטלה לאחר שהגשם לא פסק מלרדת.

נזק רב נגרם לחופי הים בשל הסחף. ביום שבת בבוקר לאחר שכביש 90 נפתח לתנועה, יצאו רבים מהתושבים לטייל בנחלי הערבה ובגבי המים שהתמלאו.

התחזית: התחממות הדרגתית

מחר (ראשון) יהיה מעונן חלקית עד בהיר עם עלייה קלה בטמפרטורות. בצפון הארץ יתכן גשם מקומי.

ביום שני תחול עליה ניכרת בטמפרטורות ומזג האוויר יעשה חם מהרגיל לעונה. משעות הצהריים יתכן גשם מקומי בעיקר בדרום הארץ ובמזרחה וקיים חשש משטפונות בנחלי המזרח והדרום. מ"מטאו טק" נמסר, כי ביום שלישי ירד גשם מקומי וחם וכך גם ביום רביעי.

ספיקות שיא גבוהות ונדירות

אירוע שיטפונות משמעותי פקד את הארץ גם לפני ארבע שנים, במאי 2014. אירוע היה גדול יותר מבחינת ההיקף המרחבי של השיטפונות, אולם ספיקות השיא ונפחי הזרימה באירוע הנוכחי הינן גבוהות ונדירות הרבה יותר.

על פי רישומי התחנות ההידרומטריות של השירות ההידרולוגי של רשות המים, מוקדי השיטפונות החריגים ביותר באירוע זה היו בהר הנגב, באגנים ממשית וימין , שהם יובלים של נחל צין.

בנוסף, ספיקות שיא גבוהות נרשמו גם בנחלים: פארן, נקרות, חיון, צין – בכביש הערבה (200 מ"ק/שנייה לעומת שיא ידוע של 750 מ"ק/שנייה בינואר 2010), אמציהו, צפית, פרס, צאלים כביש 90 (300 מ"ק/שנייה, ספיקה המתקבלת אחת לעשרות שנים, הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2004), חימר, רחף (150 מ"ק/שנייה לעומת ספיקת שיא ידועה של 700 מ"ק/שנייה באוקטובר 1987).

גם בנחלים במרכז וצפון מדבר יהודה נרשמו זרימות ערות, אולם לא חריגות. כך גם בנחלים בהרי אילת ובנגב והערבה הדרומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...