"נשים יוכלו להתמודד לתפקיד רב הכנסת". בישרו הכותרות באתרים המגזריים הבוקר. אם בעבר היה הקריטריון לתפקיד רב הכנסת הצגת הסמכת "יורה יורה" - שהיא תעודת רב מוסמך מטעם הרבנות הראשית. הרי שכעת בעקבות תלונות על הפליית נשים ועבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הורה היועץ המשפטי של הכנסת לשנות את המכרז. במקום להציג הסמכת רב מהרבנות יוכלו המתמודדים להציג תעודת תואר ראשון ממוסד אקדמי לצד תעודת משגיח כשרות של הרבנות הראשית לישראל.
כך תתאפשר הגשת מועמדות גם לנשים שעברו את בחינות הרבנות למשגיחות כשרות. יש לשמוח על האפשרויות הנפתחות לנשים ועל קידום שוויון ההזדמנויות. אולם חייבים לומר זאת בקול רם: הקריטריונים משתנים כל פעם כדי לא להתמודד מול הרבנות שאינה מעוניינת שנשים יבחנו בבחינות כשירות לרבנות.
כמה נשים יוכלו לכהן בתפקיד רב הכנסת על פי הקריטריונים החדשים? בודדות. מעט יותר מעשר נשים נבחנו עד היום בבחינות השגחת כשרות. לעומתן, מאות גברים ואף יותר מכך, מחזיקים בתעודות משגיח או בכושר לרבנות. איני יודעת כמה מתוך אותן משגיחות כשרות הן בעלות תואר ראשון.
זו אינה פעם ראשונה שתפקיד דתי או דתי- מנהלי ששייך למוסדות המדינה משנה את הקריטריונים המופיעים במכרז בעקבות דרישה לשוויון הזדמנויות. כך קרה עם הקריטריונים שנוסחו בכנסת ואושרו על ידי בג"ץ לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים. תנאי הסף של כושר לרב עיר או כושר לדיינות, הסב לעו"ד בעל תואר שני במשפט עברי או תלמוד, עם ניסיון של שבע שנים לפחות בהופעה בבתי הדין, ודמות הראויה לשמש בתפקיד מבחינת אופיו ואורח חייו. ויתכן שלאחר שתעמוד אותה אישה ראויה בתנאי הסף אף תצטרך להיבחן בבחינות נוספות.
רחלי אביישר לבל
אפילו כאשר נדרשו במשרד לשירותי דת לקבוע קריטריונים למכהן בתפקיד ראש המועצה הדתית - אל מול תנאי הסף של כהונה כרב עיר או מועצה מקומית או אזורית, הדורשת כמובן כושר לרבנות עיר, הוצבו תנאי סף מקבילים של כהונה במשרה ניהולית במקומות שונים.
האמת היא שהגדרת הקריטריונים החדשים לתפקידים אלו נראית לפעמים מלאכותית וכאוסף של הדבקות שאינן במקומן. כך לדוגמה, אשה שכבר הגיעה להיות מנכ"לית של ארגון תעדיף מן הסתם להמשיך להיות מנכ"לית הארגון או לעבוד בארגון אחר ולא תרצה להיות ראש מועצה דתית.
מדוע לא להכיל את השיוויון בהגדרות הישנות של כושר לרבנות או כושר לרבנות עיר? כפי שהצעתי בראשית דברי, הסיבה פשוטה: הרבנות כיום אינה מעוניינת לאפשר לנשים להיבחן לרבנות.
יש היום במדינת ישראל (וגם בארה"ב) נשים, תלמידות חכמים, שכבר נבחנו על ההלכות הנדרשות עבור רב במדינת ישראל. הן עשו זאת כמובן באופן פרטי וחלקן אף נבחנו אצל רבנים מוכרים שהם חלק מהרבנות. אלא שהרבנות כמוסד מסרבת לתת להן לגשת למבחן אותו דורשת המדינה.
אפילו כאשר אותן נשים ביקשו להיבחן בבחינה בנושא הנידה, שהוא ללא ספק נושא העוסק בהלכות של נשים, הן הושבו בשלילה. מי שיכול להיבחן בבחינות הוא רק מי שיכול לכהן כרב, וזו אינה אשה. כך נחסמת הדרך לנשים לכהן בתפקידים ציבוריים הדורשים כושר לרבנות.
ומה עושה המדינה כדי למנוע הפליה? משנה קריטריונים. פעילות יפה ומבורכת המהווה פריצת דרך אך היא אינה מספיקה. הפתרון ההוגן יהיה לאפשר לנשים להיבחן במבחני הרבנות. אז נוכל להשיב את הקריטריון המתאים לתפקידים הללו: כושר לרבנות; רב/רבנית עיר וכו'
בשבת הקרובה תתקיים ברחבי הארץ, זו השנה השלישית, שבת "דורשות טוב". שבת זו הינה יוזמה של ארגון קולך בשיתוף מת"ן, מדרשת עין הנצי"ב, מדרשת לינדנבאום, בית מדרש הראל וארגון רבני בית הלל. במסגרת השבת יתארחו בכל רחבי הארץ נשים, תלמידות חכמים, רבות מהן נשות הלכה וילמדו שיעורים בקהילות בהן יתארחו.
שבת זו מאפשרת, ברבות מהקהילות, הזדמנות ראשונה לשיח על מקומה של האשה בעולם הדתי. בבית הכנסת, בעולם התורה והמצוות וכן. גם בתפקידים ציבוריים.
אי אפשר שאפשרות השמעת הקול הנשי תוגבל ללימוד תורה. "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". כבר היום נשים עוסקות בלימוד של עולם המעשה הדתי - ההלכה. וחלקן אף עוסקות בכך כיועצות הלכה המשיבות לשאלות בהלכות נידה.
הגיע הזמן להתקדם צעד נוסף ולאפשר להן ליישם את לימודן בתפקיד הדתי המתאים – מורת הלכה. (רב) בצורה שתאפשר למדינה ומוסדותיה – קרי הרבנות – להכיר בה ככזו ולתת לה לכהן בתפקידים אלו.
רחלי אביישר לבל, טוענת רבנית בהכשרתה, מלמדת במדרשת עין הנצי"ב ולומדת בכולל ההלכתי בעין הנצי"ב. חברה בארגון רבני בית הלל. במסגרת שבת דורשות טוב, רחלי תתארח ביישוב אלון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו