צואה וביוב בחוף פלמחים

אלפי דגים מתים, זוהמה וחלקי צואת אדם הפזורים על פני חוף פלמחים, זה המראה שנגלה לבאי חוף פלמחים הבוקר.

הסיבה למראה המזוויע הייתה ככל הנראה תקלה במכון לטיהור שפכים ברחובות, שהובילה להזרמת ביוב וצואת אדם לנחל שורק וממנו לחוף פלמחים. התוצאות מתגלות כעת במלוא כיעורן לאחר התקלה, שאירעה בתחילת השבוע.

משרד הבריאות התריע מפני ביצוע פעילות בקרבת נחל שורק ובאיזור שפך הנחל לים וכן ממליץ להימנע ממגע עם המים הזורמים בנחל. בנוסף, הזהיר המשרד מפני רחצה בחוף קיבוץ פלמחים הלא מוכרז. על פי הערכות ראשוניות, יחלפו ימים ארוכים עד שתתאפשר שוב רחצה באיזור החוף.

אוהד (45) מנס ציונה, שהיה עד למראה הקשה והריחות הלא נעימים, מספר כי הוא נוהג לפקוד את החוף מידי יום. "אני מגיע לחוף בכל עונות השנה וכרגע אי אפשר להתקרב אליו, זו פשוט סכנת חיים", סיפר לישראל היום. אם לא יהיה הד לדברים האלה - יתנו להם קנס קטן ויעברו לסדר היום. כמות הדגה בפלמחים דלילה גם ככה מאוד בשל דייג בלתי חוקי וכעת יש בה זיהום ברמה שלא ניתן לתאר", סיפר אוהד.

ברשות הטבע והגנים הבהירו כי אין מדובר בחוף גן לאומי פלמחים וכי שם אין הגבלה על הרחצה. עמותת צלול קראה למשרד להגנת הסביבה לפתוח בחקירה כנגד הגורמים האחראים להזרמה ולמצות איתם את הדין. "לא יתכן שהטבע והציבור ישלמו פעם אחר פעם את מחיר כשלון הטיפול בתשתיות הביוב", נכתב בהודעה מטעם העמותה.

חברת המים "הבאר השלישית", מרחובות התייחסה לסוגייה: "מבדיקה שערכנו מתברר כי מכון טיהור השפכים של בית שמש וירושלים הזרימו ביוב לכיוון נחל שורק, וזוהי הסיבה המרכזית לפגיעה במי הנחל והים. התקלה ממכון טיהור השפכים של רחובות הייתה זניחה וטופלה בתוך רבע שעה, ולאחריה בוצע טיפול בשפכים, הכולל ניקוי וריסוס. אנו ממליצים להמתין לסיום הבדיקה המקיפה של המשרד להגנת הסביבה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי נציגי המשרד מבצעים דיגומים בשטח במטרה לבחינת הנסיבות וכי "המשרד יעדכן ויפעיל את סמכויותיו במידת הצורך". ד"ר קלייב ליפקין, מנהל המרכז לניהול מים חוצה גבולות במכון הערבה מסר:"אנחנו עדים לכמה תופעות מדאיגות שמתרחשות במקביל. בראש ‏ובראשונה מכוני טיהור השפכים שפשוט לא ערוכים להתמודד עם ‏הגידול באוכלוסיה ולא עם הזליגה של חומרים שאינם טבעיים ‏למערכות הביוב העירוניות, החל ממגבונים לחים, תחבושות ובדים ‏אחרים שמושלכים לאסלה, מוזרמים על ידי מכון הטיהור לים וגורמים ‏לנזק אקולוגי ופגיעה בטבע ובדגה. אין ולא נעשה שום מהלך ליידע ‏ולחנך את הציבור, לא התאמות של המכונים לכמות האוכלוסיה ‏שעליהם לשרת ולא פעולות כלל אזוריות לייעול מערכות המים והביוב ‏בישראל, כולל בשטחי הרשות הפלסטינית. מי שמשלם את המחיר ‏כרגיל זה הטבע. משך הזמן שלוקח לו להתאושש מכל פגיעה כזו ‏הולך ומתארך ולצערי אני לא רואה אפילו סימנים ראשונים של לקיחת ‏אחריות מצד המדינה וניסיון לשנות דפוסי פעולה שמוכיחים את עצמם ‏שוב ושוב כשגויים והרסניים".‏