אז כיצד פועל תהליך שסופו הוא חיסול של גורם עוין על אדמת מדינה זרה? אנשי מוסד לשעבר מהתחום המבצעי, שאולי ראו תהליך כזה פעם או פעמיים בחייהם, מנסעם לענות. זאת, בהנחה שאכן גורם זר הוא זה שחיסל במלזיה את מהנדס החמאס, פאדי אל-בטש.
רה"מ מאשר את החיסול
איש המבצעים של המוסד לשעבר ומחבר הספר "מוסד ומיתוס", גד שמרון, מספר כי "ההחלטה על הפגיעה ביעד מתקבלת לא פעם זמן רב מראש. אז עולים לראש הממשלה, שנותן או לא נותן אישור עקרוני. חשוב להבין שראש הממשלה לא מאשר ברגע האחרון: מגיעים אליו עם החומר על היעד שצריך לחסל, והוא מאשר לעיתים חצי שנה מראש, עקרונית, לפגוע בגורם העוין".
על ההכנות למבצע מספר שמרון, "בשלב זה המבצע מתחלק לכמה וכמה גורמים. גורם אחד יוצא ליעד לחפש דירות מסתור לאנשים שיבצעו את החיסול, גורם אחר צריך לדאוג לרכבים במקום ולאספקה. צריך להבין למשל, שמכונית צריכה מסמכים, כיסוי. לעיתים צריך להחליף מספרי רישוי או צבע, וצריך מספרים ומסמכים מתאימים לכל מספר רישוי, וכן הלאה. בסוף יש גם גורם שמוציא את הצוות מהמדינה הזרה. גורם נוסף יוצא להכיר את השטח, הרבה לפני הפעולה. אגב, הצוותים הללו לא תמיד מודעים אחד לשני - כדי לא להיחשף".
לאחר שיש מכוניות, דירת מסתור, והשטח מוכר - מגיע צוות החיסול. "הצוות מבצע ונעלם", מסביר שמרון. "כמובן שהיום יש מצלמות ואמצעי מעקב מתוחכמים נוספים, אז הצוות מתארגן בהתאם ביעד כדי שהוא לא יישרף".
עם זאת, שמרון מעלה כמה תהיות בנוגע להשערות ולפרסומים זרים לפיהם ישראל עומדת מאחורי החיסול. "דבר ראשון, צוות החיסול שהיה בקואלה למפור כנראה התבשל שם בבוקר, כי היה שם ממש לוהט. המחסלים ישבו שם די גלויים עד הירי, שזה קצת משונה בעיני. עוד דבר שאני לא מבין ושלדעתי קצת רומז שלא מדובר במוסד, זו העובדה שהם השתמשו באופנוע BMW GS. במלזיה יש 12 מיליון אופנועים, אבל רק מעט מאד מהסוג הזה, וזה הופך אותם לבולטים בשטח. אבל עקרונית, זו השיטה לביצוע חיסול. זו שיטה של ארגוני ביון, של המאפיה ושל כל גורם רציני עם יכולת שצריך לפעול נגד אויב", הוא מסכם.
עימאד מורנייה // צילום: AFP
החלק הקשה הוא הדרך לירייה
איש ביון בכיר לשעבר של המוסד (שמו אסור לפרסום), ששירת גם בצה"ל ובשב"כ ופעל רבות במדינה קרובה לישראל, אומר לישראל היום כי "בדרך כלל החלטה על הוצאה לפועל של חיסול, ואני מניח שגורם זר חיסל את מהנדס חמאס פאדי אל-בטש, היא פועל יוצא אך ורק של הבנת המסוכנות של היעד".
לדבריו, "מדובר בתהליך של הבנה שבו קודם כל היעד מסומן ככזה שבאמת מהווה סיכון לביטחון ישראל. אחר כך עובדים על הבנה של הפעילות של האדם הזה מבחינת סדר היום שלו. יודעים ממש מתי הוא ישן, מתי הוא קם, איפה הוא אוכל, מה התנועות שלו. אחרי כן כשיש כבר אפשרות תיאורטית להוצאה לפועל של מבצע יש מהלך של אישור. התיק של האיש עולה לגורמים מחליטים ברמה הלאומית הגבוהה ביותר שנותנים עקרונית אור ירוק. זה כמובן שוב אחרי שמתברר כי מדובר באדם מסוכן, באיום ממשי".
"כאן כמובן יש שתי אפשרויות: אם יש זמן, קרי - האיש מצוי במקום שנוח לפגוע בו, אז המבצע לוקח בין חצי שנה לשנה. מתאמנים שוב ושוב, מכינים את כל דרכי המילוט וההגעה, ואז מבצעים את החיסול. החלק הקשה הוא לא הירייה בסוף, אלא הדרך אליה"
על התנאים לביצוע המשימה מספר איש המוסד לשעבר, "לא תמיד יש תנאים של לוקסוס. לפעמים גורם עוין מוגן בצורה בלתי רגילה, ופתאום יש מזל, חלון של 48 או 24 שעות שבהם ניתן לפגוע בו. אז כמובן משתמשים בתורת לחימה אחרת, מהירה מאוד, שמתבססת על הכרת האיש והכרת האזור, לא מסכנים סתם לוחמים".
זירת האירוע בו חוסל עימאד מורנייה // צילום: AFP
כמה אנשים משתתפים בדרך כלל בתהליך מורכב מהסוג הזה?
"מדובר בהכנה של עשרות אנשים. רובם או כולם בארץ ולא ביעד הפעולה. האנשים האלו עובדים על הפרויקט ומכינים אותו כדי שהפעילות תהיה חלקה. החיסול בסוף הוא תוצר של כל הפעילות הענפה הזו, שלוקחת זמן".