בלב ים עם הלוחמים: שתי דקות מרגע שיצאנו מבסיס חיל הים בחיפה עמוק אל תוך המים – התאהבתי בחבורה בת 12 הצעירים הלבושים בחגיגיות במדים הלבנים שניווטו את ספינת הדבורה על כל 4.5 מטר אורכה במסגרת המשט החגיגי לרגל יום העצמאות ה-70.
צילום: נמרוד גלוקמן
בסוף המסע – כבר הייתי שבויה. מפקד הכלי, סרן גל גורן (27) מעצמון שבמשגב - שקיבל ביום העצמאות האחרון את אות מצטיין הרמטכ"ל – אמר: ״הציבור לא ממש יודע מה אנחנו עושים – אבל תסמכי עלי, פה השירות הכי משמעותי שיש. בזכותנו – תושבי הצפון יכולים לישון בשקט ובבטחה. בסופו של דבר, אם אנחנו לא נהיה פה לעשות את העבודה, אף אחד לא יעשה אותה״.
רב"ט איתי מרום (18) מקריית אונו, אחד מלוחמי פלגה 914, האחראית על ההגנה הגבולית ועל הביטחון השוטף בכל זירת חיפה עד לאזור אל מול לבנון, מחייך ואומר: ״כל החיים שלי ראיתי בחדשות את ההשיט והיום תורי לעמוד פה בגאווה גדולה ולשמח את אזרחי ישראל. כן, אני לא מתבייש לומר, ביום הולדתה ה-70 של המדינה אני מתרגש בטירוף".
מול חוף פולג מאיטים. רב"ט דניאל אפשטיין (19), הידוע בכינויו "השף" - משום שמגיל 15 הוא בענייני מסעדנות "ואין אחד שיעז לפספס את יום התורנות שלו במטבח" מסכימים החברים - מצביע אל האופק ומסביר: "את רואה שם את הבתים הנמוכים עם הגגות האדומים – שם אני גר".
בהמשך, אלמד מרב"ט יהונתן הלוי (19) המכונה יונה, מכפר האורנים, עד כמה החבר'ה בחיל הים מאמינים באמונות טפלות: "כלל ברזל בחיל הים: אסור לנשים להיכנס אל חדר המכונה ואסור לשרוק על הספינה. אחרת, זה עושה מזל רע", הוא אומר ברצינות ומסביר, "נפטון אל הים, מתרגז אם שורקים כי הוא חושב שמי ששורק מנסה להתחיל עם הבת שלו. ולבנות אסור להיכנס לחדר מכונה – כי אנחנו מאמינים שהמכונה שהיא נקבה, נעלבת אם מכניסים בחורה אחרת למקום שהוא שלה. במקום לטפל רק בה. דיי הגיוני, לא?".
רב"ט דניאל מיש (19.5) מצפת, מראה לי את המצלמה הספירלית המאפשרת ראיה למרחקים גדולים: "כל נקודה שחורה זו טביעה תרמית שמראה שמדובר בבנאדם. וואו, אני פשוט מופתע מכמות האנשים. ההורים שלי לא פה, למרות שברור לי שהם מתגאים, אבל החברה שלי – צריכה להיות בין הפרצופים המחייכים האלו״, הוא מחייך בעונג.
בחוץ, על הגשר, עומדים חלקם, עם המדים הלבנים ומצביעים אל כיוון החוף מול האלפים שמנפנפים בידיים ״בזכותנו הם יכולים לעמוד בטוחים על החוף, אמא שלי עכשיו בחוף בתל אביב באה עם משקפת״, אומר אחד מהם.
אל מול חופי אשדוד, ההליקופטר שעל הסטיל שמולנו – עולה לאוויר. למעלה משש שעות עברו מאז יצאנו לדרך מבסיס חיל הים בחיפה, כולל עיכוב ה 'קללה' בחדר המכונות, ואנחנו מתחילים בדרך בחזרה. כשעתיים יעברו עד שנגיע ליבשה, הגלים יהיו קופצניים יותר, המוסיקה עולה לאוויר ונשנושי במבה וביסלי יעלו שתי קומות למעלה, עד לגשר.
כשאתניקס ברקע, עם "כמו ציפור את חופשיה״, אומר גורן המפקד: ״מי שמתעניין בשירות מיוחד, מלא באתגרים וחוויות - שיבוא אלינו לחיל הים. תראי, אנחנו לא סיירת, אבל בלעדינו אנשי הצפון לא היו יכולים לישון בשקט והגבולות יהיו פרוצים. ותהיו בטוחים שאנחנו מיומנים ומאוד טובים במה שאנחנו עושים״. סגנו, דולב זהבי, מאבן יהודה, אומר: "אני שומע לא אחת אנשים שאומרים 'לא קורה כלום מבחינה ביטחונית' ולא מבינים שזה רק בגלל שאנחנו פה. על המשמר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו