"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גוגל רוצים שתדברו עם ספרים
שני אתרים חדשים ששחררה החברה, מלמדים בני אנוש איך מכונות לומדות אותם • האחד מאתר משפטים מספרים בצורה חכמה ואילו השני הוא טטריס של משמעויות
טטריס של משמעויות ואיך מכונות לומדות // צילום: צילום מסך

גוגל רוצים שתדברו עם ספרים

שני אתרים חדשים ששחררה החברה, מלמדים בני אנוש איך מכונות לומדות אותם • האחד מאתר משפטים מספרים בצורה חכמה ואילו השני הוא טטריס של משמעויות

ניב ליליאן
, עודכן

בסוף השבוע האחרון שחררה גוגל שתי הדגמות שאמורות לתת לנו מושג איךמכונות לומדותחושבות או... לומדות, בעיקר כיצד הן לומדות להבין את השפה הטבעית שלנו.

בפוסט בבלוג של גוגל מחקר, מסבירים רייצ'ל ברנסטין והעתידן ריי קורצוויל, הנושא כיום בתואר מנהל ההנדסה במעבדות המחקר של גוגל, את המדע וההיגיון מאחורי שני האתרים ששחררו להתנסות אנושית, וכיצד התגובות שלנו עוזרות למעשה למכונות ללמוד ולהבין אותנו טוב יותר. הם מכנים זאת אגב, "חוויות סמנטיות".

באתר הראשון, גוגל רוציםשתדברו עם ספרים. ליתר דיוק, שתשאלו שאלות, והתשובות שתקבלו מבוססות על טקסטים מספרים. עכשיו, אין מדובר בחיפוש רגיל של מילות מפתח, כמו חיפוש במנוע חיפוש. הבינה המלאכותית של גוגל, למדה מיליארד ביטויים "דמויי שיחה", כדי להבין את ההקשר של השאלה שלנו ולתת לנו קטעים רלוונטיים מספרים.

האתר השני,סמנטריס, מציע משחק דמוי טטריס (בשני מצבים, האחד נינוח והאחד של אקשן שיותר אהבנו) של קישור בין משמעויות – וקישור בין ביטויים דומים ומנוגדים, אך מאותו שדה סמנטי. הם מציעים למשל לקשר את הביטוי "מיאו" עם "חתול" או את המילה "תמונה" עם "מצלמה".

לדברי קורצוויל וברנסטין, התהליכים הללו יכולים להוביל לפיתוח יכולות חדשות שלבינה מלאכותית. החברה הפכה מודול שפיתחה תחת קורת הגג שלTensorFlow, שהיא מסדת הבינה המלאכותית העיקרית והפתוחה של החברה לזמין למפתחים ולחוקרים, כאשר הכוונה היא להוביל ליצירה של יישומים חדשים לבינה מלאכותית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...