לרגל ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנה זו, בסימן שנת ה־70 למדינת ישראל, חשבנו כי ראוי במיוחד לציין את התהליך יוצא הדופן של החזרה לחיים של שורדי וניצולי השואה.
לכאורה, הם היו עלולים להיות ציבור מריר ומיואש, המבקש נקם או לעסוק רק בהישגים אישיים ובמרדף אחרי החומר, ללא כל מחויבות להיסטוריה או לערכים אנושיים. זה לא היה המצב. דווקא הציבור הזה, רובו המכריע, ראה לנכון לדבוק בעולם ערכי, שרוצה להאמין ביכולותיו של האדם, וגם בחידוש האמונה באלוהים. נקודת ההתחלה היתה שתפיסות פוליטיות ונקודות התייחסות אידיאולוגיות שונות, שרווחו בקרב הציבור היהודי באירופה לפני השואה, התמוטטו ואת מקומן תפס החזון הציוני.
רוב ציבור השורדים וההנהגה שלהם הבינו שזהו כיום הייעוד, ולמען מימוש ייעוד זה יש לחתור ככל האפשר. ציבור השורדים היה מוכן למאבק מחודש והאנרגיה צמחה מתוכו. הם היו המנוע והיו מוכנים להיאבק למען העפלה ועלייה לארץ תוך סיכון עצמי בלתי מבוטל.
מאות שורדים אף שילמו בחייהם כחלק מהמאבק הזה בניסיון להעפיל לארץ ישראל באוניות מעפילים. עם הגיעם לארץ הם נאבקו להשתלב בכל מעגלי החיים ותרמו תרומה משמעותית, שאנחנו לא מכירים את מלוא רוחבה ועומקה, בתחומי יצירה ובהם היו ציירים, גרפיקאים, משוררים, סופרים ומדענים.
שורדי השואה גם תרמו בתחומי הרפואה, ההתיישבות, הביטחון, והיו בהם רבנים ואנשי רוח. בכל התחומים האלה יש תרומה ניכרת של יצירה, המסמלת את הישראליות המתחדשת. במקביל, הם התנדבו לשרת במערכות הביטחון לפני הקמת המדינה: בפלמ"ח, בהגנה, באצ"ל ובלח"י, ועם הקמת צה"ל התנדבו לשרת בו ובחלק השני של מלחמת השחרור הם היו רוב הכוח הלוחם.
לכן אנו יכולים לשאוב מעשייה זו השראה ועידוד על עוצמתה של רוח האדם. אחרי שהקבוצה הזו עברה תהליך של חורבן, הרס וסבל בל יתואר, שאין לו תקדים, הם בחרו בחיים שיש בהם תקווה תוך אמון שאפשר ליצור מחדש חברה ערכית עם חזון ונאמנות בלתי מתפשרת להביא לדפוס:מדינת ישראל. דמותם ויצירתם מהוות עבורנו מקור של השראה.
אבנר שלו מכהן בימים אלה כיו"ר יד ושם
הביא לפרסום: יורי ילון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו