"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ההזדמנות הנדירה של טראמפ
מתקפה בסוריה עשויה להחזיר את אמריקה למעמד של מנהיגת העולם • גם לישראל תפקיד מרכזי במערכה המסתמנת, אך עליה להישאר מאחורי הקלעים • פרשנות
צילום: AFP // רגע האמת של הנשיא טראמפ

ההזדמנות הנדירה של טראמפ

מתקפה בסוריה עשויה להחזיר את אמריקה למעמד של מנהיגת העולם • גם לישראל תפקיד מרכזי במערכה המסתמנת, אך עליה להישאר מאחורי הקלעים • פרשנות

יואב לימור
, עודכן

המתקפה האמריקנית־בריטית־צרפתית שצפויה בסוריה נועדה, על פניו, להגיב על השימוש שעשה הנשיא אסד בנשק כימי נגד מתנגדיו. אולם על הפרק מונח עניין גדול בהרבה: עד כמה מוכן העולם הנאור לאפשר ל"ציר הרוע" להשתולל בזירה הצפונית ולעצב אותה כאוות נפשו.

נקודת המבט הבינלאומית על האירוע נעה בין דמשק למוסקבה. מצמצמי המבט מסתכלים על הנשיא אסד והשימוש המתריס שעשה שוב בנשק כימי; המרחיבים מסתכלים על פטרוניתו, רוסיה, שמעניקה לו את הרוח הגבית לפעול. לא שמישהו מתכוון לפעול נגד יעדים רוסיים, אבל אסור לטעות: על הפרק לא עומד נשיא סורי שהניצחון במלחמת האזרחים החזיר לו את הצבע ללחיים ואת האוויר לריאות, אלא מאבק בין־גושי ובין־דתי שבו ייקבעו גבולות הגזרה של מותר ואסור.

ספק אם הנשיא טראמפ התכוון להגיע לעימות הזה עם רוסיה, בוודאי במועד הנוכחי, אבל אחרי שמנכים את רעשי הרקע - זה בדיוק מה שעומד על הפרק. השימוש בנשק כימי נעשה אמנם נגד אזרחים סורים, אבל כוון גם נגד וושינגטון; שנה בדיוק אחרי מתקפת טילי השיוט על בסיס סורי, שוב הראה אסד - בחסות רוסית - אצבע משולשת לאמריקנים.

לטראמפ, שהמלה "פראייר" לא קיימת בלקסיקון שלו, ניתנת כאן אפשרות נדירה להחזיר את ארה"ב לתפקיד מנהיגת העולם. ההתנגדות לשימוש בנשק כימי זוכה לקונצנזוס בינלאומי כמעט מוחלט, ותאגד תחתיו כוחות רבים; חלקם דורשי טוב, וחלקם אינטרסנטים - כמו סעודיה, שכבר הצהירה כי תצטרף למלחמה כזו, כאשר מטרתה הברורה היא לא אסד ומשטרו אלא איראן ושאיפות ההתפשטות שלה במרחב.

במערכה הזאת יש גם לישראל תפקיד מרכזי - גלוי וסמוי. באופן גלוי עליה לזוז הצידה; אם עד לתקיפה הכימית שלשום היה ברור שהיא לבדה במאבקה ב"ציר הרוע" בצפון, כעת היא שייכת למחנה של הטובים, אבל בדיוק כמו במלחמת המפרץ ב־91' חייבת להישמר לא לחבל בו. באופן סמוי היא אחד השחקנים החשובים במערכה הזאת, בשל עליונותה המודיעינית בזירה הצפונית, שיכולה לסייע לאמריקנים ולבעלי בריתם למקד את פעילותם נגד סוריה ובעלות בריתה.

ספק רב אם בשלב הנוכחי מוכנה ארה"ב ללכת עד הסוף ולהפיל את משטרו של אסד. זה נובע לא רק מחוסר רצון להתעמת עם מוסקבה, אלא גם מחשש שסוריה תיקלע לסחרור של מלחמת אזרחים מחודשת. בהיבט הזה, מדובר בפספוס: בשונה משלביה המוקדמים של מלחמת האזרחים, אז הפלתו של אסד עלולה היתה להעלות את דאעש, המצב כעת שונה לגמרי; דאעש הובס, וייתכן שיהיה אפשר להקים בסוריה קונפדרציה מאוזנת ושפויה יותר. מכאן שלעולם ניתנת כעת הזדמנות לא רק לעשות צדק מאוחר ולהיפרע ממנהיג שטבח במאות אלפים מבני עמו, אלא גם לבלום בדקה ה־90 את תרחישי האימה שעלולים להתרגש על הזירה הצפונית בחסות רוסיה ואיראן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...