"הסקרנות הפכה את יוסי לאמן המיוחד שהוא, שהשפיע כל כך"

לא רבים יודעים שיוסי לא סיים כיתה ו', וכלל לא השלים את בית הספר העממי. הוא היה ילד שובב מאוד, אולי הרגיש שבית הספר קטן עליו, אבל בכל מקרה, עשה שם לא מעט צרות. אבא שלנו, שהיה ירקן בשוק מחנה יהודה, ואמא, שלא ידעה קרוא וכתוב, שלחו אותו לעבוד.

מה שהיה ליוסי, שלימים הפך אותו לאמן המיוחד שהשפיע כל כך על התרבות והאמנות הישראלית, זו סקרנות. הוא מאוד אהב לגלות דברים והתחיל לקרוא ספרים ושירה לבד, בעצמו.

כשהוא הגיע ללהקת הנח"ל הראשונה ב־1951, הייתי בן 12 וחצי. אני זוכר היטב את ההתרגשות כשהלהקה היתה בירושלים ובאה למסיבת בר המצווה שלי. הכרתי את כולם, כל הבית שלנו היה באווירה של להקת הנח"ל בזכות יוסי. שמענו את שיריה וידענו את כולם בעל פה. היה גם עניין גדול בלהקה למי שרצה אחר כך להיות שחקן, ואנחנו רצינו להיות שחקנים.

כשיוסי הגיע ללהקת הנח"ל והתחיל לבצע שירים ומערכונים, הוא נחשף לחומרים חדשים שלא הכיר, כאלו שגירו את הסקרנות שלו עוד יותר. שם, בנח"ל, הוא התחיל לעשות כל מיני דברים חדשים ולהתעניין בתחום המשחק ולקבל רעיונות.

הוא היה כוכב בלהקה, קיבל תפקידים והיה בולט בין כולם. אבל למרות שביקשו ממנו לחתום קבע, ורבים כבר ידעו מי הוא, כשהוא הגיע לתל אביב, לתיאטרון הבימה, הוא התבקש לעבור בחינות קבלה. את אריק איינשטיין וחיים טופול קיבלו ללא אודישן כי שמם הלך לפניהם, אבל אצל יוסי זה היה אחרת.

ברגע שהוא התקבל והתחיל לשחק בהבימה, הוא עשה תפקידים נפלאים, זכה בפרסים, נבחר לשחקן המבטיח של התיאטרון והתפרסם בכל המדינה. 

יום אחד הוא צלצל לנעמי שמר ואמר לה שיש לו רעיון לשיר שהוא מבקש ממנה שתכתוב, בשם "ספירת מלאי", עם מדינה אחת ופעמיים ים, ואחד אלוהינו. והיא מצידה אמרה לו - בשביל מה? כבר יש לך את השיר. הוא שוב ביקש ממנה שתכתוב, והיא התעקשה שהשיר כבר קיים, שהוא רק צריך לשפץ אותו, והיא תלחין. ככה בעצם הוא התחיל לכתוב שירים, דבר שעד אז לא עשה. השיר הפך לאחד המושמעים ביותר בימי העצמאות.

עבורי הוא היה הרבה יותר מאח. אני הייתי בן הזקונים במשפחה, וכשהתגוררנו שנינו בתל אביב, אמא אמרה לו: "תשמור על גברי". וכך היה. הוא דאג לי. היינו מדברים בכל יום בטלפון, היו לנו שיחות על המון דברים. בין השאר, כמובן, על תיאטרון ועבודה, אבל לא רק.

יצא לנו לעבוד הרבה יחד. הוא היה הבמאי שלי כשהייתי בלהקת הנח"ל בסוף שנות ה־50, ואחר כך ביים חמש תוכניות של הגשש החיוור, יותר מכל אחד אחר שעבד איתנו. בתוכנית הראשונה הוא לא כתב, למרות שהיה מאוד יצירתי. יום אחד הוא אמר שיש לו רעיון לשיר סאטירי, שהולך ככה: "מי שחושב שהמדינה ככה וככה - שיקום, מי שחושב ככה וככה - שיקום... ואף אחד לא קם". פשה (אברהם פשנל) אמר לו, כמו נעמי שמר - נו, זה השיר, תכתוב. בסוף זה הפך ללהיט ענק. לא היה לו ביטחון, אבל היו לו סקרנות גדולה והמון רעיונות. זה משהו שבא לידי ביטוי בכל דבר שהוא עשה בקריירה המפוארת שלו.

•  •  •

יוסי בנאי הוא אחד מגדולי אמני ישראל בכל הזמנים. זמר, שחקן, פזמונאי, בדרן, קריין ובמאי תיאטרון, חתן פרס ישראל ופרס התיאטרון הישראלי, ובן לאחת המשפחות הידועות בתרבות הישראלית. נולד ב־1932 בירושלים, כיכב בלהקת הנח"ל, ועם שחרורו הפך לשחקן תיאטרון מוערך, שהעלה גם ערבי בידור ומוזיקה עם שאנסונים צרפתיים בביצועו. כתב וביים חמש תוכניות ללהקת הגשש החיוור, והשאיר מערכונים רבים שנכנסו לפנתיאון, חלקם הגדול עם רבקה מיכאלי. נפטר ב־2006 ממחלת הסרטן, בגיל 74.