"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסגת הצביעות

הפסגה המשולשת באנקרה לא התכנסה כדי להבטיח את עתידה של סוריה או לבחון את הדרכים לשיקומה • פוטין, שלא מתכוון לוותר על המאחז המזרח תיכוני בסוריה, אינו מפגין בינתיים להיטות יתר לחלוק אותו עם שותפו הטורקי או האיראני • פרשנות

, עודכן
0
פוטין, ארודאן ורוחאני // צילום: אי.אף.פי ,
פוטין, ארודאן ורוחאני // צילום: אי.אף.פי

החיוכים החמים ולחיצות הידיים שהחליפו אתמול ביניהם באנקרה מנהיגי רוסיה, טורקיה ואיראן עלולים להטעות. נקודות המחלוקת בין השלושה רבות יותר מנקודת ההסכמה. והאינטרסים - מנוגדים.

כדי להסוות את המחלוקות הזילו השלושה דמעות תנין על האזרחים הרבים שנהרגו בשבע שנות המלחמה וצקצקו שפתיים על הצורך הדחוף להושיט סיוע הומניטרי לפצועים ולנזקקים ולהחזיר לבתיהם את המיליונים, שנעקרו מבתיהם.

הגדיל לעשות בצביעותו ארדואן שביכה את מר גורלם של תושבי רוטה המזרחית, שנכתשה בחודשים האחרונים בהפצצות אוויריות ו"שכח" לרגע ששני שותפיו לפסגה אחראים לכתישה ולהרג.

אותו ארדואן, שרק השבוע תקף במילים קשות את ישראל אחרי שהעזה להגן מתוך שטחה על גבולה עם רצועת עזה מפני מסיגי הגדר, "שכח" שכוח צבאי טורקי נכנס וכבש שטח בצפון סוריה רק כדי להרחיק את הכורדים מן הגדר ולמנוע מהם לכונן בתוך סוריה אוטונומיה בעלת רצף טריטוריאלי.

הפסגה המשולשת באנקרה, השנייה בתוך שישה חודשים, לא התכנסה כדי להבטיח את עתידה של סוריה או לבחון את הדרכים לשיקומה, אלא כדי לברר אם ניתן לחלק אותה בפועל לאזורי השפעה. כל מה שמעניין כעת את ארדואן הוא שהרוסים והאיראנים יכירו "דה פקטו" בנוכחות הצבאית הטורקית בצפון סוריה, כדי לבלום את הכורדים, וכל מה שמעניין את רוחאני הוא שהרוסים לא ינסו להגביל, לצמצם או לחסום את מאמצי ההתבססות שלהם בסוריה.

וכבר כאן, למרות הניסיון לשוות לפסגה אופי של שיתוף פעולה והרמוניה, פרצו חילוקי הדעות אל מעל לפני השטח. רוחאני דיבר במפורש על הצורך ביציאת כל הכוחות הזרים מסוריה והתכוון לכוחות הטורקיים. ארדואן השיב שזה יתאפשר רק כאשר "יסולקו המורדים", והתכוון לכורדים שדווקא הם אלו שהובילו את הניצחון על דאעש.

אלא שפוטין, שלא מתכוון לוותר על המאחז המזרח תיכוני בסוריה, אינו מפגין בינתיים להיטות יתר לחלוק אותו עם שותפו הטורקי או האיראני. גם במה שנוגע להישארותו של אסד של בשלטון הצדדים חלוקים ביניהם. הטורקים רוצים שיילך, האיראנים שיישאר, הרוסים לא היו מתנגדים להחלפתו בבן ברית אחר.

באופן טבעי הצליחו שלושת משתתפי הפסגה באנקרה להתאחד רק נגד שני הגורמים שמאיימים להפריע להם לעשות בסוריה כבתוך שלהם - ישראל וארה"ב. הם קבעו שישראל "נכשלה", ולעגו לטראמפ שרוצה לאלץ את הסעודים לשלם על המשך הנוכחות האמריקנית בסוריה. לישראל, צריך להודות, יש עניין שארה"ב לא תסתלק מן האזור ותשאיר אותו לחלוקה בידי משתתפי פסגת הצביעות באנקרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר