את "אפר ואבק" של יהודה פוליקר ויעקב גלעד אין צורך להציג. מדובר באחד האלבומים האהובים והמוערכים ביותר בכל הזמנים בישראל. רק לאחרונה הגיע האלבום למקום ה-32 ברשימת האלבומים האהובים בכל הזמנים בפרויקט "מצעד ה-70" של "ישראל היום", ואילו מומחי המצעד דירגו אותו במקום ה-12 בחשיבותו מתוך כל האלבומים הישראליים מכל הזמנים.
בימים אלה חוגג פוליקר 30 שנה לאלבום המופת בסדרת הופעות שזוכה לביקורות מהללות. האלבום היה מהיצירות הראשונות בתרבות הישראלית לעסוק בהשלכות השואה על הדור השני לניצולים, ומטבע הדברים נוכחותו תמיד מורגשת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. כמו כל אלבום גדול באמת, הוא נותר רלוונטי ועוצמתי גם שלושה עשורים לאחר יציאתו. הצגה חדשה באותו השם שבכורתה תתקיים במוצ"ש (7.4, ותועלה מדי יום עד ה-16.4 במרכז ענב לתרבות תל אביב, בשיתוף תיאטרון "הספרייה"), מעזה לקחת את הנושאים הכואבים בהם עסקו פוליקר וגלעד צעד אחד קדימה, באמצעות פרשנות בימתית חדשה לשירים הקלאסיים. אחד ההיבטים המעניינים ביותר בהצגה החדשה, היא התייחסות לא רק להתמודדות הדור השני, כי אם גם לדור השלישי וכמובן – לניצולים עצמם. פוליקר עצמו נתן את ברכתו ליצירה השאפתנית בראשית דרכה.
"תחילת דרכו של האלבום היא לפני שש שנים, כשביימתי ערב חד-פעמי משיריו, עוד בהיותי תלמיד שנה ג' ב'בית צבי', יחד עם בני המחזור שלי", מספר במאי ההצגה אבישי בן גל, זוכה פרס הפרינג' עבור ההצגה "הלילה הארוך ביותר בשנה", כיצד התגלגל הרעיון. "זה התחיל בשיחה עם סמנכ"ל בית צבי דאז תומר כהן, שמנהל כיום את מרכז ענב, ומנכ"ל בית הספר מיכה לוינסון ז"ל, ועלה כערב חד פעמי ביום השואה ברמת גן.
ממחיזים את החיבורים בין השירים. מתוך ההצגה "אפר ואבק" // צילום: בית צבי
"תהליך היצירה עסק בפיצוח השירים אחד אחד ופענוח האלבום כמקשה אחת. האלבום מסודר כסיפור, והיה צורך לפענח ולהבין את הרצף והחיבורים בין השירים". בן גל מדגיש שמדובר כמובן בפרשנות שלו ליצירה: "אינני יכול לקחת אחריות על כוונותיהם של גלעד ופוליקר, אלא רק על הפענוח שאנחנו מעניקים ליצירה, מבעד עיניו של הדור השלישי".
מדוע היה חשוב לך להרחיב את מנעד היצירה גם לדור השלישי?
"לצערי מהדור הראשון נותרו רק בודדים, ולכן עלינו, על הדורות הבאים מוטלת אחריות. החובה לזכור ולא לשכוח מונחת כיום על כתפיהם של הדור השני והשלישי – זוהי אחריות קולקטיבית ועל כן יש גם לנו חלק בלתי נפרד היום מסיפור הזיכרון הזה".
בן גל מסביר כי לעיסוק בתכנים הללו וללקחים מן השואה משמעויות עמוקות נוספות. "אני מקווה שנצליח להעביר את הזיכרון מדור לדור ולשאת בתוכו את האחריות שלנו כעם שעבר את השואה להומניזם, אנושיות וחוש צדק כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו. עלינו לעסוק בנושא לא רק בפן הכואב והבלתי נמנע, אלא גם לדבר על אחריות, אהבת האדם, קבלת השונה, סובלנות ולעשות כל שבידנו לסמן ולהאיר את הנושאים שבהם אנו זזים מדרך הישר. אני חושב שלא מדובר בז'אנר, אלא בתמות שקשורות בבחירה בין טוב לרע, ובבחירות האוניברסליות שפתוחות בפנינו כבני אדם".