בשבוע הבא נציין את יום השואה, ומובן שערוצי הטלוויזיה, אלו המרכזיים ואלו שבתשלום, כבר מתמרקים עם עשרות סרטים חדשים, רובם מהתחום הדוקומנטרי, אשר יספרו סיפורים שלא סופרו וינסו לעניין את הצופה הישראלי, שבדרך כלל מעדיף לחפש לינקים למשחקי ליגת האלופות שמתרחשים בו בזמן.
לכן הסדרה "מעגל הרשע של היטלר" שעלתה בנטפליקס, (במקור מערוץ ההיסטוריה) ואשר עוסקת בדמויות שהקיפו את אדולף היטלר לאורך הטיפוס שלו להשתלטות על גרמניה ועל אירופה, היא מסוכנת ומעניינת באותה העת.
מסוכנת ומעניינת באותה העת // צילום מסך, מתוך "מעגל הרשע של היטלר"
נתחיל מכך שהיא עשויה נפלא. כמיטב סרטי הדוקו של ימינו, יש בה המון קטעי המחזה, ראשים מדברים מהאקדמיה ושילוב של חומרי ארכיון נדירים יותר ופחות. עם זאת, מדובר בז'אנר שהפופולריות הגואה שלו בקרב היוצרים הנוכחים מסוכן למדי. הוא מסוכן כי עבור ההיסטוריונים הקלאסיים הוא משרת נרטיב ופחות חושב להתאפס על האמת. אם זה טוב לעלילה, זה טוב מספיק גם עבור הצופה. במילים אחרות, זה לא חומר הכנה לבגרות, אלא יותר סדרת מתח טלוויזיונית. איש אינו יודע באופן מדעי שהיינריך הימלר או הרמן גרינג חזרו הביתה ערב אחד כשהם עצבנים, או שוחחו בזעם בטלפון או התייעצו עם מקורביהם. הדבר אפשרי, כמובן, אבל סביר להניח שיש קשר קלוש בינו לבין האמת. גם אם לא מדובר בשקר, הסדרות הללו נמצאות בערוץ ההיסטוריה, בדיוק כפי שכדורגל ישראלי נמצא בערוץ הספורט: יש קשר רק בזכות השם והעמידה בקריטריונים הבסיסיים.
כך או כך, מדובר בסדרת טלוויזיה טובה למדי, שמרתקת את הצופה בדרכה. מדי פעם כאמור צריך להזכיר לעצמנו שמדובר בסך הכל בטלוויזיה, אבל עבור חובבי ההיסטוריה, ובטח עבור הדור הצעיר, יש אפשרות להרחיב את הידע דרך המדיום הטלוויזיוני הרדוד, שלא מאפשר זאת בדרך כלל. גם היסטוריונים מקצועיים ימצאו מן הסתם דקויות חדשות ועניין בסדרה, אפילו אם רוב האינפורמציה שלה ידועה. עבור מי שחרש כבר את נטפליקס, מדובר בפתרון לא רע לתקופת החגים.
"מעגל הרשע של היטלר", נטפליקס, פרטנר TV
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו