"הסבירות למלחמה עלתה בצורה משמעותית". איזנקוט // צילום: דובר צה"ל // "הסבירות למלחמה עלתה בצורה משמעותית". איזנקוט

"אני לא רואה שום איום קיומי על ישראל"

בראיון חג ל"ישראל השבוע" הרמטכ"ל איזנקוט מתחייב שאין לו כוונה להיכנס לפוליטיקה • "הסיכוי להסלמה ברצועה גבוה בהרבה משהיה בעשור האחרון"

"אם הפלשתינים חושבים שהם יארגנו צעדה והיא תעבור את הגדר והם יצעדו לשטחנו - הם טועים. ננקוט יד קשה כדי למנוע את זה, והאחריות תהיה על הראש של הנייה ושל מי ששלח אותם לשם", כך אומר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט.

בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע" לכבוד חג הפסח אומר הרמטכ"ל כי צה"ל נערך בהיקף נרחב של כוחות, וערך לכוחות הכנה מנטלית לקראת האירועים הצפויים בדרום וביו"ש. "אנחנו שמים תשתית שתקשה, אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה מבינים שאנחנו נמצאים במציאות מורכבת מאוד שבה מתלכדים הרבה וקטורים שליליים, שמביאים את המצב לנפיצות גדולה מאוד בחודשיים הקרובים".

פרט.

"כישלון הפיוס, סוף עידן אבו מאזן, זרמי עומק בחברה הפלשתינית - בעיקר ביו"ש - של תמיכה גוברת בדרך האלימה, כלומר הבנה שהדרך הלא אלימה שאבו מאזן ייצג לא מובילה לכלום. לזה צריך להוסיף את המצב ההומניטרי־אזרחי הקשה מאוד בעזה, את כישלון המשילות של חמאס, את הכתף הקרה מהמצרים, את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, את איכות המים הגרועה, היעדר החשמל, הקיצוץ בבריאות ואת החיתוך בתקציב אונר"א - 200 אלף תלמידים בעזה הולכים לבתי ספר של אונר"א, ו־65 אחוזים מקבלים מהם את האוכל".

זו מתכונת להסלמה?

"כבר אמרנו בתחילת השנה שהסבירות למתקפה יזומה של מישהו מהאויבים שלנו היא נמוכה, אבל הסבירות להסלמה - עד כדי מלחמה - עלתה בצורה משמעותית, אף שגם הצד השני לא רוצה בה. הרצון שלנו בעזה הוא לשמר את המציאות הביטחונית לפחות עד סוף השנה כדי לאפשר את השלמת התשתית נגד המנהרות, אבל צריך לומר ביושר: האפשרות לגלישה אלימה כיום הרבה יותר קרובה מכפי שהיתה בעשור האחרון".

זאת אומרת שאנחנו מתקרבים לסבב הבא.

"מאז 2005 מעגלי האיבה היו קצרים - כל שנה־שנתיים היה משהו. בארבע השנים האחרונות המציאות הביטחונית היא הטובה ביותר מאז 1967. בתקופה הזאת לא נשרט אזרח ישראלי אחד ונפצעו לנו חמישה חיילים, וליישובים יש שקט. אז מצד אחד ההרתעה שלנו חזקה, ויש בעזה פחד גדול מהסלמה וממה שהיא תביא, ומצד שני - הם חיים שם בגיהינום, ואי אפשר לאיים עליהם בגיהינום כפול כי גם כך הם מיואשים וחסרי תקווה".

מה הפתרון?

"אני חושב שאינטרס ישראלי הוא שתהיה לנו תקווה לקום בבוקר ולעבוד. היינו קרובים מאוד לאינתיפאדה שלישית מ־2015, וזה נמנע בעיקר כי ידענו להפריד בין טרור לאוכלוסייה. להילחם לחימה נחושה בטרור, ולא לפגוע באוכלוסייה. בכל בוקר בשנים האחרונות קמים כמעט 190 אלף פלשתינים לעבוד בישראל ומביאים פרנסה הביתה, והמערכות מתפקדות - חינוך, רשויות. זה ההבדל בין יו"ש לסוריה".

ועדיין הם תומכים בחמאס.

"חמאס התנחל בלבבות. הייתי שמח מאוד לעקור אותו, אבל אנשים מאמינים בו ומזדהים איתו. בעזה הוא מתנהג כדיקטטורה, המצב שם קטסטרופלי, הוא זורק את המתנגדים שלו מבניינים ומשליט יד קשה, דואג רק למשפחות ולמקורבים שלו - ועדיין אין מחאה. הרחוב לא יוצא מולם כי הוא מאמין שהכל זה מן אללה ובגלל ישראל, ושגם אם רע לו היום, בעתיד יהיה יותר טוב".

 

"מאות פעולות בשנה שהאזרח הישראלי בכלל לא מודע להן". איזנקוט עם ליברמן בגבול הצפון // צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון

 

ואתה רואה את כל זה מתפרץ?

"יש כאן מתח. מצד אחד, הם מבינים שהם עומדים מול מדינה בלתי מנוצחת בעוצמה שלה. מצד אחר, הם שונאים אותנו מאוד ורוצים להרע לנו. אתה רואה את הנכונות הכי גדולה לזה דווקא בקרב מי שחיים בתוכנו, ביהודה ושומרון, כי הם מתחככים בנו בגובה העיניים. אנחנו מצליחים לסכל 98 אחוזים מהפיגועים, ולמרות זאת - הם ממשיכים. רק בשנה שעברה עצרנו 4,600 מחבלים פוטנציאליים, ואין לי ספק שהשנה יהיו עוד 4,000 ובשנה הבאה עוד 4,000".

אתה רואה את המוטיבציה הזאת במודיעין?

"בהחלט. יש מוטיבציה גדולה מאוד לבצע פיגועים. הבעיה המרכזית היא השנאה, הנכונות, התרבות, האמונה הדתית וההבנה הכואבת מאוד שהם רואים את הטרור כתופעה שיש לה הזדהות עמוקה מאוד כדי לממש מאוויים פוליטיים, חברתיים ודתיים. כל זה יימשך עוד שנים ארוכות".

 

מטרות, לא דיונות

איזנקוט אומר שהאיום הגדול ביותר כיום על ישראל הוא האיראני, אבל האיום הנפיץ ביותר הוא האיום הפלשתיני - מעזה ומיו"ש. "השנאה לישראל היתה קיימת גם לפני 70 שנה, ותהיה קיימת גם בעוד 100 שנה", הוא אומר. "כשנדרשתי לתת הרצאה בכנס בינלאומי ללחימה בטרור, בדקתי ומצאתי שהפיגוע המתועד הראשון בישראל היה ב־1851. השנאה הבסיסית והרצון להתעמת יישארו פה, מה שהשתנה הוא שפיתחנו סיסטם".

יש דברים שאתה חושב שצריך לעשות?

"בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו נלחמים מול הטרור בצורה מרשימה מאוד, ומצליחים לקחת מציאות סבוכה ומורכבת ולנצח בה בכל יום מחדש. אבל הרוח אצל חלק מהאנשים, שמונעת מאג'נדה פוליטית, היא להציג צבא לא נחוש שאיבד את הרצון לערך הניצחון ועסוק במוטיבים ליברליים שמאלניים. יש גורמים בחברה הישראלית שמעודדים את האג'נדה הזאת כדי להעביר מסר".

מי הם?

"לא יודע. אבל כשאני אומר לאלוף פיקוד המרכז - 'לך תדבר, פיקדת על אופרציה מרשימה מאוד, הרגת יותר מחבלים מאשר עשור אחורה, שיבינו מה עשית' - והוא לא רוצה, אני שואל את עצמי למה".

למה?

"כי השיח מתלהם, לא נשען על עובדות ומונע מרצון לקדם עמדות, והצבא מתקשה להתמודד איתו. אני יכול להגיד לכם שכרמטכ"ל אני מתעסק 98 אחוזים מהזמן בהפעלת כוח בהיקפים חסרי תקדים, עם יותר מ־1,000 פעולות קרקעיות, יבשתיות, עם יחידות מיוחדות; ומה שמעסיק את הציבור והתקשורת אלה נושאים שבשוליים, שהם אפילו לא פרומיל מהעיסוק שלנו".

זה מתסכל?

"אני חושב שהציבור בישראל זוכה לביטחון טוב בזכות עשייה אינטנסיבית מסביב לשעון. זה נוצר בזכות מדיניות הפעלת כוח, בזכות מפקדים, בזכות נחישות. בעזה תקפנו בשנה שעברה 110 מטרות, אבל יש אנשים שרוצים להגיד שתקפנו דיונות. אלה אנשים רציניים, שנבחרו על ידי הציבור. זה תופס אחיזה אצל חלק מהאנשים. אני לא יודע להתמודד עם זה".

אם היינו שואלים ברחוב, רבים היו אומרים שהצבא נרתע מהפעלת כוח.

"אנחנו מפעילים ביו"ש כוח עצום שמביא ביטחון במציאות מטורפת. בלי הפעילות שלנו בכל לילה היו פי 100 יותר פיגועים. בצפון אנחנו עושים מאות פעולות בשנה שהאזרח הישראלי בכלל לא מודע להן ולא משקלל אותן בהערכת היכולת שלנו, אבל האויבים שלנו מבינים את זה מעולה - אחרת קשה להסביר איך תקפנו מאות פעמים ולא הגיבו".

הזכרת אמירות של אנשי ציבור.

"כל אחד מותח ביקורת. על הרמטכ"ל, על המ"פ. יש אפילו אנשים רציניים שמדברים - בכנס שדרות אמר אלוף לשעבר (עוזי דיין; י"ל ו־ב"ב) שאין שום דתי במטכ"ל. אז יש שניים; ושום אישה - דווקא יש. לשמחתי, כשבודקים את אמון הציבור במוסדות המדינה, אז צה"ל בשיא, 90 אחוזים, וזה נובע מהעובדה שאי אפשר לבלף כי צה"ל חי בכל מדינת ישראל.

"אז רבנים יכולים להגיד שאנחנו מפקירים את בנות ישראל, אבל אם מתגייסות כיום 2,700 בנות אולפנה בהשוואה ל־900 לפני שש שנים - זאת התשובה. כי אם היינו צבא שיש בו שמד והפקרות הן לא היו מגיעות, אבל מה שהן פוגשות באמת זה צבא ערכי, שנותן להן תנאים לשמור על אורח החיים הדתי שלהן ומפקדים שהם אנשי מופת שאוהבים את המדינה".

 

"חמאס התנחל בלבבות". פעילי חמאס בעזה // צילום: אי.פי.אי

 

למה לדעתך הפכת למטרה אצל חלק מהרבנים?

"כי נקטתי שורה של צעדים כדי לחזק את הצבא. מהעברת ענף התודעה היהודית מהרבנות לאכ"א, ביטול הפרטת ההדרכה של החיילים למכונים אזרחיים, פקודת השירות המשותף, ביטול פקודת הרצון החופשי לגדל זקן".

הרמטכ"ל צריך להתעסק בזקנים?

"הגעתי לקורס קצינים וראיתי ש־70 אחוזים מהחיילים מזוקנים. בקורס טיס לא היה חייל מזוקן אחד. צבא זה סדר ומשמעת. מי שדתי, מי שרגיש בעור - שיגדל זקן. מי שלא - שיתגלח. היו רבנים שכתבו נגדי שצה"ל הוא גרמניה הנאצית, שהוא מגלח זקנים ומוריד פאות. יש אנשים בציבור שמאמינים לזה".

 

"לא יהיו נשים בחוד הלוחם"

תקפו אותך גם על שילוב נשים ביחידות קרביות.

"כשנכנסתי לתפקיד היו שישה גדודים מעורבים. מכיוון שרציתי להחזיר את הצבא למצב כמו כשאני הייתי חייל, ש־50 אחוזים מהזמן עושים פעילות בט"ש ו־50 אחוזים מתאמנים כדי להיות מוכנים למלחמה, היה צורך להקים עוד שני גדודים מעורבים. על זה קם מי שקם ואמר שהרמטכ"ל פמיניסט והוא בקרן החדשה. זה קשקוש. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא טובת הצבא ואיך אני עושה אותו חזק יותר. וצה"ל הוא היום צבא חזק יותר".

ובשביל זה צריך לוחמות בשריון?

"כמו שיש בגדודים המעורבים האמרים, יש גם מחלקת טנקים. החלטנו לעשות ניסוי של טנק שכל הצוות שלו הוא נשי. כולה ניסוי. לא בחטיבה 7 או 188, לא בעמק הבכא, רק בגבולות של שלום, אבל כבר היו רבנים שלקחו את זה ודיברו על התינוקות שייוולדו בטנק".

אביגדור קהלני הוא לא רב.

"והוא טעה. מישהו הטעה אותו. היתה לי שיחה עם רבנים. קם אחד מהם ואמר לי שאזכר לדיראון עולם כמי שעשה בצה"ל מהפכה נשית. עניתי לו שזה נכון, שיש מהפכה, אבל היא לא מתרחשת בצבא אלא אצלם בבתים. גדלות בנות חכמות, עצמאיות, סקרניות, שלא סופרות לא אותי ולא אתכם, שגיבורי התרבות שלהן הן דפנה מאיר ותמר אריאל, והן רוצות גם. ומה שמכעיס את הרבנים הוא שהבנות האלה מגיעות לצבא ערכי, שמאפשר גם מימוש אישי וגם שליחות וגם לשמור על אורח חיים דתי".

יהיו נשים לוחמות גם בגולני?

"אז החלק הפחות מוכר בציבור הוא שמסתערים עלי גם ארגוני הנשים, ואני אומר להן שבמציאות הנוכחית זאת תהיה טעות לפתוח את החוד הלוחם של צה"ל, וכל עוד אני רמטכ"ל זה לא יקרה. ועדיין, יש טייסות קרב וחובלות, וכמעט הכל פתוח לנשים ואני מברך על כך. זה עושה את הצבא טוב יותר".

השיח הזה פוגע בצבא?

"יש פער עצום בין השיח הזה שמתקיים בציבור לבין מה שקורה בצבא. הרבנים נכנסים בי, אבל בתוך הצבא יש שקט. הדברים מוסדרים וברורים, ויש הבנה וסולידריות. אני רוצה שצה"ל לא יהיה 12 שבטים אלא שבט אחד: שברגע שאתה מתגייס לצבא, תתמקד בלעזור לו להגן על המדינה ולנצח את המלחמה".

זה ריאלי במציאות הישראלית של 2018?

"אני מאמין שכן. הבעיה היא שמערבים בזה אג'נדות פוליטיות, דתיות ושל ארגוני נשים, וזה לא טוב לצה"ל. צריך לשמור את הצבא מחוץ לשיח. הצבא פתוח לביקורת, אבל רצוי להמעיט בה כמה שאפשר ולתת גיבוי". 

 

ד"ש מהרמטכ"ל של מרוקו

איזנקוט תמך בפרסום מבצע תקיפת הכור הסורי ב־2007, משום שהפרטים כבר פורסמו בעולם וכי הוא האמין שזה יסייע להעצמת ההרתעה הישראלית במרחב - "שיידעו שהיה לנו מודיעין מעולה, נחישות לקבל החלטות ולתקוף ולפגוע, ושכל גורם בסביבה יחשוב אם כדאי לו לבנות יכולת כזאת". 

הופתעת ממלחמת הקרדיטים?

"התאכזבתי. האנשים הם אנשים טובים, ואין פה מישהו שצודק יותר מהשני, אבל זה היה מיותר. צריך רק לזכור שההרתעה הישראלית לא נבנתה ביום, והיא לא נהרסת ביום. היא לא נבנתה בגלל התקיפה בדיר א־זור, והיא לא נהרסה בגלל מלחמות גנרלים. ישראל נתפסת במרחב כמדינה עוצמתית, בלתי מנוצחת, עם עליונות מודיעינית ואווירית שיש למעט מאוד מדינות בעולם. קח רדיוס של 2,500 קילומטרים מכאן, שים חלון בבניין ואני יודע להכניס בתוכו פצצה. זאת יכולת שגדולה על האויבים שלנו בעשרה מספרים".

האזור השתנה. יש היום נוכחות רוסית למשל. הם היו מאפשרים לך לתקוף כור בסוריה?

"הם לא היו אוהבים את זה, אבל הם היו מאפשרים לי. מאחר שהייתי נוכח בשיחה של ראש הממשלה עם נשיא רוסיה, אני יודע מה נאמר בה. הם הבהירו שאנחנו בעלי ברית שלהם, ושלהם ולנו יש אינטרסים. אנחנו צריכים לפעול לפי האינטרסים שלנו, ולדאוג שהם לא ייפגעו".

מה הקו האדום של הרוסים?

"יש להם מכ"מים שמזהים הכל, אבל הם מבינים שאנחנו לא פועלים נגדם. אנחנו צריכים להקפיד לא לפגוע בכוחות רוסיים, ולכן בנינו מנגנון שאמור למנוע את זה".

 

"יש זרמי עומק משמעותיים, ואני מאמין שיהיה שם שינוי". מפגינה נגד המשטר באיראן // צילום: אי.פי.אי

 

זה נכון גם לגבי איראן?

"זה כבר לא סוד שאנחנו תוקפים יכולות איראניות. הציבור הישראלי נחשף ליכולת האיראנית בסוריה לפני חצי שנה, מבחינת צה"ל זה אירוע שנמשך כבר שנים רבות, שאנחנו פועלים למנוע אותו. אנחנו גם מונעים יכולת מתקדמת מחיזבאללה, והעובדה שחיזבאללה לא יודע היום לשגר חימוש מלבנון שפוגע בדיוק במטרת נקודה בישראל - נובעת רק מהפעילות שלנו. לרוב הדברים האלה אזרחי ישראל לא חשופים".

מה איראן מנסה להשיג?

"הגמוניה אזורית. שליטה. היא העבירה בשנים האחרונות 15 מיליארד דולרים לסוריה, והיא מעבירה בכל שנה 700-600 מיליון דולרים לחיזבאללה, 100 מיליון דולרים לעזה ומאות מיליונים לחות'ים בתימן. זה מערער את המציאות באזור, והאינטרס שלנו - שמשותף גם למדינות הסוניות באזור - הוא לדחוק אותם בחזרה לאיראן ולקוות שהמציאות הפנימית שם תשתנה.

"משמרות המהפכה בנו שם בעצם מדינה בתוך מדינה, אבל כשמסתכלים על התהליכים באיראן, יש כוחות גדולים שרוצים לחיות. במידה רבה, חלק מהתהליכים שקורים שם, למשל ההתנגשות בין חילונים לדתיים, מזכירים את מה שקורה בחברה הישראלית. יש שם זרמי עומק משמעותיים. ואני מאמין שיהיה שינוי באיראן".

וכמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה?

"עמדת הצבא היא לפעול בכל דרך לדחוק אותם בחזרה מסוריה לאיראן. אני חושב שיש פה מקום לעוד פעילות - כולל לחבר את ארה"ב והאירופאים, שבזה אנחנו פחות מצליחים. להסביר להם שהם הביסו את דאעש, אבל אפשרו לשד יותר גדול לצבור כוח במזרח התיכון. ואם תהיה הגמוניה שיעית בסוריה, זה יהיה רע מאוד למדינת ישראל אבל רע הרבה יותר לאירופה".

למה?

"כי כל מיליוני הסונים לא יגיעו לישראל. הם יברחו לטורקיה ומשם לאירופה".

מה הפתרון בסוריה?

"מי שחושב שאפשר לראות בטווח הקרוב דמוקרטיה ואורח חיים מערבי במזרח התיכון, מגיע מכוכב אחר. הוא הוזה. בתרבות הערבית אני יכול לראות שלטון שהוא עילית דתית, עילית צבאית, מונרכיה או כאוס. אין אפשרות נוספת. הניסיון שלנו מלמד שבכל מקום שאיבדנו את הכתובת ואת המנגנון - קיבלנו מציאות חמורה יותר. לא שהמציאות תחת קדאפי או סדאם חוסיין היתה מלבבת, אבל היה שלטון, היה סדר, היתה כתובת. וכשהכנסתָּ מֶכָּה לכתובת, הבאת את דאעש ומציאות כאוטית שייקח עשרות שנים להשתלט עליה".

זה אומר שאסד צריך להישאר בשלטון?

"כרמטכ"ל ישראלי אני לא יכול לתמוך במנהיג שהוא רוצח ומפעיל נשק כימי על התושבים שלו, שהביא למאות אלפי הרוגים ויותר מ־2 מיליון פצועים. ועדיין, האינטרס שלנו הוא שתהיה כתובת ויהיו מנגנונים מתפקדים. זה נכון בסוריה, וזה נכון בעזה. אפשר להפיל את חמאס, ומה אז?"

תחזור לסוריה.

"סוריה שהכרנו בעבר התפרקה. היא לא תחזור. האינטרס שלנו הוא להגיע לפתרון שיהיה מבוסס על זהות אתנית, אולי איזו קונפדרציה של כמה מדינות - עלאווית, סונית, דרוזית. אני חושב שזה יהיה טוב לישראל, כי זה יפרק את ההיגיון הלעומתי של סוריה מולנו".

ובעזה?

"החלופה הכי טובה לא ריאלית: להדביק בחזרה את עזה למצרים. מכאן הבחירה היא בין חלופות גרועות - שיהיה שלטון חמאס, שתהיה לנו הודנא עקיפה איתו, שתהיה זיקה בין עזה ליו"ש. החלופה הכי גרועה היא שתהיה שם מציאות כאוטית, שהכל יישבר שם. אנחנו צריכים לשאוף לכך שיהיה שם שלטון מתון, שיסכים לפרז את היכולת הצבאית. אנחנו לא שם".

אבל לצד הסיכונים מדגיש איזנקוט גם את הסיכויים. המזרח התיכון עובר שינוי. בכנס רמטכ"לים שהתקיים לא מזמן הוא פגש לא מעט קולגות מהאזור, כולל ממדינות שלישראל אין עימן יחסים. "היו כאלה שניגשו - חיבוקים ונשיקות", הוא מספר.

כולל הסעודי?

"לא. זיהיתי אותו ועשיתי לו שלום, וזהו. הרמטכ"ל המרוקאי, לעומת זאת, לחץ את היד. הצגתי את עצמי וסיפרתי לו שההורים שלי נולדו במרוקו. לפני איזה חודש שלחו לי עיתון בצרפתית ממרוקו, והוא ואני נמצאים שם בכותרת, מחובקים".

 

"להאריך הצינון לשש שנים"

השנה האחרונה של כל רמטכ"ל מועדת לפורענות, ולא רק בגלל הפוטנציאל להסלמה ביטחונית. הפוליטיקאים רואים בו איום תמידי, מה שמייצר פוטנציאל חיכוך בלתי נגמר. באחרונה נפוצו שמועות כאילו איזנקוט מעוניין להאריך את כהונתו ולקבל שנה חמישית בתפקיד. הוא מגיב בביטול. "התמניתי לשלוש פלוס אחת", הוא אומר. "הפלוס אחת מסתיים ב־1 בינואר 2019. בתאריך הזה אעמוד פה על המגרש ואתחלף".

ואין שום תסריט שאתה נשאר?

"אני חושב שהסדר הנכון של הדברים הוא שרמטכ"ל ישרת ארבע שנים. נקודה. בלי דיבורים על שנה חמישית ובלי כלום. צריך לממש ארבע וזהו".

ואחרי זה פוליטיקה?

"לא".

שום תסריט כזה?

"לא. התחלתי להניע אג'נדה להאריך את הצינון לשש שנים".

אז מה תעשה אחרי השחרור?

"לא הקדשתי מחשבה מעמיקה לאיך ייראו החיים שלי אחרי 41 שנים בצבא שבהן אתה בכל בוקר עם ברק בעיניים ולא כסיסמה".

 

אויב אבל כתובת. אסד // צילום: אי.פי.אי

 

כרמטכ"ל יש זמן להיות בעל, אבא, חבר?

"יש זמן. לא הרבה, אבל אני משתדל שיהיה זמן".

כמה שעות אתה ישן בלילה?

"ארבע־חמש".

בכל לילה מעירים אותך?

"לא, אבל אני קם. בדרך כלל פעם או פעמיים בלילה".

ענייני הבריאות מאחוריך - פרשת הסרטן?

"זה היה פטיש בראש. מרגע שהבנתי שזה הסיפור, הפכתי לחצי דוקטור. למדתי את העניין, היה ניתוח, יומיים אשפוז, שבעה ימי החלמה וחזרתי לפה כרגיל".

ומעקב לכל החיים?

"לא, לשלוש שנים. זאת הפרוצדורה".

אנחנו ערב יום העצמאות ה־70. אנחנו כאן כדי להישאר לנצח?

"לא כי זה הדבר הנכון להגיד, אלא כי אני מודע לעוצמה וליכולת שלנו: מבחינת האויבים שלה, מדינת ישראל היא בלתי מנוצחת. יש לנו עליונות מודיעינית, אווירית, ימית, יבשתית והרתעה גדולה מאוד. אני לא רואה שום איום קיומי על ישראל בשנים הקרובות, והציווי שלנו לדורות קדימה הוא לעשות כל מאמץ למנוע איום קיומי על מדינת ישראל. אבל צריך לזכור שהתנאי הבסיסי ליכולתו של צה"ל לממש את הייעוד שלו ולהיות תעודת הביטוח של המדינה זה להמשיך ולזכות באמון העם. ואם אני רואה תורפה, זה דווקא בפגיעה בלכידות הפנימית של הצבא ושל המדינה ובמחויבות ההדדית של מי שחי ומשרת כאן". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...