בביטוי היידישאי ״באָבע מעשׂהס" ("סיפורי סבתא״ בתרגום חופשי) נזכרתי השבוע, למקרא הכותרות האפוקליפטיות על שוויון דמוגרפי בארץ בין יהודים לערבים.
מי שמציב את הדחליל הדמוגרפי כתמרור המורה ״לסגת!״ לא באמת מתעניין בעובדות. האמת היא שמעולם לא היה מצבנו הדמוגרפי טוב יותר. הפריון היהודי בעלייה מתמדת ועבר בשנת 2017 את הפריון הערבי (בישראל כולל יהודה ושומרון), ובצירוף העלייה לארץ - הרוב היהודי רק עתיד לגדול. אבל אצלנו יש שמעדיפים להסתמך משום מה על הנתונים המפוקפקים המונפקים על ידי הפלשתינים ומנופחים על ידיהם במכוון. הפלשתינים מונים בפייק־מרשם שלהם, למשל, גם פלשתיני שגר 20 שנה בברזיל. בה במידה אנו יכולים לספור את כל הישראלים היורדים (כ־600 אלף ויותר).
אבל השאלה הנשאלת חייבת להיות אחרת: מדוע טורחים אצלנו למנות את הפלשתינים החיים בשטחים שמהם נסוגונו בדור האחרון, ואשר כבר אינם בשליטתנו?
ישראל הרי התנתקה מהאוכלוסייה הפלשתינית בשני מהלכים: הקמת הרשות הפלשתינית בשנות ה־90 (בעקבות הסכם אוסלו) והנסיגה החד־צדדית מעזה ב־2005. אחד הטעמים המרכזיים שהובא להצדקת מהלכים אלה, היה הנימוק הדמוגרפי. כיום כמעט כל האוכלוסייה הפלשתינית נמצאת תחת שליטה פלשתינית - של הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון או של החמאס ברצועת עזה.
אז כיצד חוזר אותו הניגון גם לאחר שהנסיגות בוצעו? אפשר באותה מידה להוסיף למניין את ערביי עבר הירדן המזרחי.
הטענה שנדרשת ״הפרדה״ דמוגרפית מובאת, אפוא, לאחר שזו כבר בוצעה. אלא שהמכורים לנסיגות אינם תובעים עתה היפרדות מאוכלוסייה ערבית נוספת אלא... עקירת התיישבות יהודית ביהודה ושומרון בהיקף אדיר והקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ.
אבל אם בדמוגרפיה עסקינן - כיצד תשפיע הקמת מדינה כזאת על העתיד הדמוגרפי של ארץ ישראל? במצב הנוכחי ישראל שולטת באופן בלבדי על שערי הארץ. מרגע שלפלשתינים תהיה הזכות והכוח לקבוע מי ייכנס בשערי הארץ - צפויה לנהור אליה אוכלוסייה ערבית מהמרחב כולו.
רק באחרונה תבע אבו מאזן ״לקלוט״ בשטחי הרשות 400 אלף ״פליטים״ פלשתינים מסוריה. בניגוד לכל ההגדרות הבינלאומיות המקובלות של פליטות - אצל הפלשתינים היא הרי נצחית, ולפי מניינם ישנם מיליוני פליטים, אשר על פי תוכניתם ישובו לארץ לאחר הקמת מדינתם. זאת ועוד - יש להניח שקנאים אסלאמיסטים מהמרחב כולו ינהרו למדינה כזאת, על מנת להתייצב בחוד החנית של המאבק ב״ישות הציונית״. כל אלה יתקבצו כאן, מרחק קילומטרים ספורים ממרכזי האוכלוסייה שלנו. זה יהיה ״רוורס״ בלתי-מפואר, שיכתוש עד דק את כל הישגי המהלך הציוני.
בפשטות: לצד אובדן השליטה הביטחוני נחווה, חלילה, גם אובדן שליטה דמוגרפי. כלומר: הקמת מדינה פלשתינית היא הדרך היחידה לאובדן הרוב היהודי בארץ. לא רק שאין בהקמתה פתרון ל״בעיה הדמוגרפית״, אלא היא תהיה המחולל של בעיה כזאת. ומה יאמרו לנו אז חכמי חלם שלנו? לבטח יהיו להם סיפורי סבתא חדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו