"הילדים החולים הם חלק ממני"

ההתנדבות בעמותה שמטפלת בילדים חולי סרטן הפכה מבחינת ד"ר אייל היימן לדרך חיים. מי שהחל את פעילותו כנער שהתנדב במחנות קיץ לילדים חולי סרטן בעמותת "זכרון מנחם", עובר עתה תת-התמחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים (מיון) במרכז שניידר לילדים, וממשיך ללוות את העמותה כרופא.

היימן (‭,(40‬ נשוי להדס ואב לשלושה, מתגורר ביישוב ראש צורים שבגוש עציון. כשהיה בן‭ 16 ‬החל להתנדב כמדריך במחנות קיץ של העמותה בארץ, שם הכיר את הילדה דסי רבינוביץ' ז"ל, שמאבקה לקבלת טיפול רפואי הפך לסמל. "דסי היתה נערה שהתמודדה עם מחלת הסרטן וזכתה לפרסום נרחב בתקשורת בזמנו, בעקבות מאבקה על זכותו של החולה לטיפול רפואי הוגן", מספר אייל. "שנינו בני אותו גיל ושימשנו מדריכים ב'זכרון מנחם', רק שהיא הדריכה תוך כדי המאבק במחלה. שבוע לפני הגיוס הלכנו לבקר אותה בביה"ח, והיא נפטרה שבוע אחרי שהתגייסתי".

בצבא שירת אייל כלוחם ביחידה המובחרת אגוז ובהמשך כקצין ביחידה, וגם במסגרת הצבאית שמר על קשר עם העמותה: "עם השחרור מצה"ל רציתי לחזור לעמותה. הייתי רכז מדריכים וב-‭2001‬ שימשתי רכז הדרכה ארצי. במסגרת תפקידי הכשרתי מדריכים אחרים, הייתי ממונה על מחנות, על הקשר עם הילדים.

"ב-‭,2010‬ עם סיום לימודי הרפואה בירושלים ולאחר מכן בהונגריה, הצטרפתי למחנות של העמותה כרופא מלווה. עשיתי התמחות ברפואת ילדים בבית החולים שערי צדק וכעת אני מסיים תת-התמחות ברפואה דחופה לילדים בבית החולים שניידר".

את עמותת "זכרון מנחם" הקימו חיים ומירי ארנטל, אחרי שאיבדו את בנם מנחם ז"ל (‭15‬) בתום מאבק ממושך במחלת הסרטן. "למדתי מהם שבנתינה מקבלים הרבה", אומר אייל, "אני מרגיש שקיבלתי יותר ממה שנתתי, וההחלטה שלי ללכת ללימודי רפואה אחרי הצבא נבעה מהקשר שלי לעמותה, לילדים בעמותה ולמורי הדרך שלי, חיים ומירי. ליווי הילדים החולים הוא חלק ממני". הליווי הצמוד של ילדים ובני נוער והתמיכה בהם הטביעו באייל זיכרונות שלא יימחקו: "זר לא יבין את החוויה של המחנות של 'זכרון מנחם'. אחרי המחנה הראשון שלי בחו"ל, שהתקיים בהולנד, חזרתי והרגשתי ששבתי מגן עדן. אתה נמצא בבועה עשרה ימים, הזמן עומד מלכת ואתה עובר ל'מוד' אחר, של נתינה והקשבה. אני משוכנע שקיים קשר בין ההצלחה של החוויות הללו לריפוי הילדים".

עמותת "זכרון מנחם" הקימה גם בנק דם לתרומות מוח עצם וידועה גם במבצעים לאיסוף שיער להכנת פאות לחולים, אך לב העשייה הוא העבודה עם ילדים שחולים במחלות ממאירות ובמצב קשה.