"להתראות שם למעלה", בבימויו ובכיכובו של אלבר דופונטל, הוא אפוס מלחמה טרגי, קומי ושאפתני, שנוגס קצת יותר ממה שהוא יכול ללעוס. עם זאת, העובדה שהמעשייה המופרכת והמקאברית שהוא מגולל כה פעלתנית, קולנועית ומספקת בהחלט מסייעת להעלים עין ממגרעותיו ומחולשותיו, ומאפשרת ליהנות מהדברים שהוא כן מצליח לעשות כמו שצריך.
במרכז הסרט, שמבוסס על ספרו זוכה פרס הגונקור של פייר למטרה (ושהיה מועמד ל־13 פרסי סזאר), ניצבים שלושה גברים צרפתים שנפגשים בשדה הקרב, לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה. בן העשירים אדואר (נאיואל פרז ביסקאיאר) ורואה החשבון האפרורי אלבר (דופונטל) הם צמד חפ"שים שרק מנסים לשרוד בשוחות. ואילו סגן פראדל (לורן לאפיט), המפקד הסדיסט שלהם, הוא פסיכופת אמיתי, שמתקשה להשלים עם כך שהמלחמה עומדת להסתיים.
בשיאה של הסתערות מיותרת שעליה מורה פראדל, אדואר מציל את חייו של אלבר, אך תוך כדי הוא מאבד את כל החצי התחתון של פניו, וכמעט נהרג בעצמו. אלבר מחליט לטפל בחברו החדש, ולאחר שאדואר מבהיר לו שהוא מעדיף שמשפחתו תחשוב שנספה במלחמה, אלבר בוחר לעזור לו גם בזה.
מפה לשם, אדואר מתאושש מפציעתו, מתמכר למורפיום, מתגלה כאמן מחונן, מעצב לעצמו שלל מסכות יצירתיות וצבעוניות שמסוות את פציעתו הזוועתית, ומתחבר עם יתומה חמודה, שהופכת לעוזרת האישית הקטנה והחביבה שלו. על הדרך, הוא גם רוקם מזימה צינית שתסייע לו ולאדואר לרכוב על גל הפטריוטיות ששוטף את צרפת ולהתעשר.
בינתיים, סגן פראדל המניאק מוצא גם הוא דרך נכלולית לגרוף רווחים מתעשיית המוות שפורחת עם סיומה של המלחמה. ואם לא די בכך, הרי הוא גם מתכנן לשאת לאישה את מדלן, אחותו האהובה של אדואר. איזה בלאגן!
כפי שאולי הצלחתם להבין, "להתראות שם למעלה" דוחס אל תוכו שורה ארוכה של פיתולים עלילתיים, מתבוסס בנוסטלגיה פוסט־מלחמתית, ומאוד משתדל שלא להיות כבד ומבאס מדי. לשם כך, דופונטל מבקש להיכנס ולאכלס את המשבצת של הבמאי הצרפתי המצוין ז'אן־פייר ז'נה ("אמלי"), שעסק בחומרים דומים בלהיט המלחמתי שלו, "שנים של אירוסין". אך לרוע המזל, מתברר כי הנעליים של ז'נה קצת גדולות עליו.
סיקוונס הפתיחה המרשים של הסרט, שמתרחש בין השוחות בשדה הקרב, אמנם מציב רף גבוה, אך דופונטל מתקשה לשמור על התנופה. הניסיונות שלו להיות וירטואוז קצת שקופים ולא תמיד עולים יפה, הניסיונות המאומצים שלו להיות מסוגנן מולידים ויזואליה סטרילית ומיופה מדי, והוא לא באמת מצליח לקחת את היצירה ל־next level. בנוסף, גם דמותו המורכבת והמיוסרת של אדואר מתגלה כאן כחוליה חלשה ולא לחלוטין פתורה, ומערכת היחסים שהוא מנהל עם היתומה הקטנה שלו סובלת לעיתים קרובות מחמידות יתר.
למרבה השמחה, בסופו של דבר, הסיפור של הסרט פשוט חזק יותר מהבעיות שלו, וככל שהעלילה התקדמה, כך מצאתי את עצמי נשאב אל תוכה ומוריד את סף ההתנגדות. "להתראות שם למעלה" הוא סרט מהאסכולה הצרפתית הקלאסית; סרט על אהבה, מלחמה וחברות, בטעם של פעם; סרט שבו גם לגיבור וגם לנבל יש שפם. העיבוד של דופונטל אולי אינו מניב את התוצאה הכי טובה שאפשר להעלות על הדעת, אבל היא כן מספיק טובה כדי לא לקלקל. במקרה שלפנינו זה מספיק.
"להתראות שם למעלה" ("Au Revoir La-Haut"), במאי: אלבר דופונטל. צרפת 2017
yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו