"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי פגישת ה־G20: הביטקוין זינק ליותר מ־9,000 דולר

מדובר בעלייה של יותר מ-4.5% • כלכלני המדינות סיכמו את השיחות בעניין המטבעות הדיגיטליים כ"מועילות"

, עודכן
צילום: EPA // צילום: EPA

מחיר הביטקוין חצה את ה־9,000 דולר למטבע ומתקדם לכיוון ה־9,100 דולר בפעם הראשונה בשבוע - עלייה של יותר מ־4.5%. העלייה הזו מיוחסת לסיכום שהושג בין שרי האוצר של מדינות מובילות ומנהיגי הבנקים המרכזיים שנפגשו בבואנוס איירס וסיכמו שיחות "מועילות" בעניין המטבעות הקריפטוגרפיים במפגש של ה־G20.

"רוח השיחות היתה מאוד מועילה ואני חושב שכולם עזבו את המפגש מרוצים", אמר מושל הבנק המרכזי של ארגנטינה פדריקו סטורזנגר.

לפי סוכנות רויטרס, נגיד הבנק המרכזי של איטליה, איגנציו ויסקו, אמר לכתבים כי "מטבעות הקריפטו יוצרים סיכונים, אך למדינות אסור למנוע את השימוש בהם".

יובל רואש, מנכ"ל "ביטס אוף גולד", הסביר זאת כך: "לפני ועידת ה־G20 היתה תחושה בשוק כאילו עומד להתבצע מהלך שעלול לפגוע בתעשייה. החדשות שהגיעו מהוועידה שחררו את הלחץ ואפשרו לרבים לחזור לעסק".

"חשוב להבין", הוא אומר: "2017 היתה שנת הפריצה של הביטקוין, מה שאילץ את הרגולטור לעצור ולחשוב כיצד מתייחסים להתפתחות הזו. ראינו לא מעט אזהרות וחשש, אבל ככל שהגורמים השונים בתחום מעמיקים לחקור, גם הם עומדים על האפשרויות הגדולות שעולם הקריפטו פותח בפני הכלכלה העולמית. כך, למשל, ראינו את דו"ח הרשות לני"ע כאן בישראל, את הכיוון שאליו הולכת הרגולציה האמריקנית, ואפילו את החלטת ביהמ"ש העליון בעניין".

"יש להפריד בין הגורמים המנסים לנצל את הטכנולוגיה החדשה כדי לגרוף רווח מהיר על חשבון הציבור, ובין אלה המנסים לפתח טכנולוגיה חדשה שמשפרת את הכלכלה העולמית. עולם הקריפטו צריך להסתכל בראייה ארוכת טווח", מסכם רואש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר