"התקיפה השקטה": למה החליטה ישראל לקחת אחריות דווקא עכשיו

האישור הישראלי שאכן מדינת ישראל היא זו שתקפה את הכור בדיר א־זור ב־7 בספטמבר 2007 מעלה כמובן השערות בדבר הכוונה שמאחורי הפרסום. במשך כל העשור האחרון היו פרסומים כמעט מוחלטים על התקיפה הישראלית. הדבר היחיד שהיה חסר הוא אישור רשמי של הממשלה שישראל היא זו שביצעה את התקיפה. 

הפרסום המפורט ואולי המוסמך ביותר על התקיפה, מינוס אישור רשמי, היה לפני חמש שנים וחצי בכתבת תחקיר גדולה של דיוויד מקובסקי ב"ניו יורקר" תחת הכותרת "התקיפה השקטה" (ספטמבר 2012). מקובסקי עצמו כתב שריבוי הפרסומים על ההפצצה בסוריה מתפרש כהצהרת כוונות ואזהרה מצד ישראל בכל מה שקשור למתקני הגרעין האיראניים. יש להניח שיותר מכל סיבה אחרת זו כוונתה של ישראל כאשר היא מאשרת היום באופן רשמי את אחריותה לתקיפה לפני עשר שנים וחצי.

מעניין לראות באיזו מידה יש הבדלים בפרטים שמתפרסמים היום בהשוואה לפרסום הקודם. בכל אופן, מקובסקי חשף בכתבתו שנקודת האל־חזור מבחינת ישראל היתה במארס 2007, כאשר ראש המוסד דאז מאיר דגן הציג בפני ראש הממשלה אולמרט פיסת אינפורמציה מסוימת. "ידעתי מאותו רגע, ששום דבר כבר לא יהיה אותו דבר", מצוטט אולמרט, "המשקל של אותו דבר, ברובד הקיומי, היה בקנה מידה חסר תקדים". אולמרט התחייב לחסל את הכור בהקדם האפשרי. כמו ב־1981, לוח הזמנים חִייב להשמיד את הכור לפני שיהפוך ל"חם", מחשש שהשמדתו עלולה לזהם את מימי נהר הפרת הסמוך לכור.

בעיה עם ממשל בוש

לישראל היתה בעיה עם ממשל בוש, שהחל להסתייג ממנה בעקבות מחדלי מלחמת לבנון השנייה. פה נכנס עניין עקרוני ביחסי ישראל־ארה"ב - מידת האמינות הצבאית של ישראל. בעקבות הביצועים הכושלים של צה"ל בלבנון ב־2006, "קונדי (מזכירת המדינה קונדוליסה רייס) חשבה שכבר אי אפשר לסמוך על הצבא הישראלי; הם כבר לא היו יותר אותם ענקים בגובה שלושה וחצי מטר שעליהם גדלנו", נמסר מסביבתה הקרובה של רייס. 

היחס המפקפק הזה היה כנראה אחת הסיבות שהאמריקנים הסתייגו מהאפשרות שישראל תפציץ את הכור בסוריה, משום שחששו שתפרוץ מלחמה. דבר נוסף שמחבר את ההפצצה לימינו הוא שמדובר היה למעשה בכור צפון־קוריאני, זהה לכור שהקוריאנים פיתחו אצלם בבית. ובדיוק באותה תקופה החל אחד מאותם מהלכים דיפלומטיים עקרים בין שש השותפות לבין צפון קוריאה בנושא הגרעיני.

סוף התקופה הטובה?

מה שידוע הוא רק שהאיראנים מתקשים להעביר טילים מונחים מדויקים לחיזבאללה בלבנון, והם מנסים לפתח מפעלי ייצור של אותם טילים על אדמת לבנון ובכך לרכוש מעין חסינות. אולי גם ישראל לא ויתרה לחלוטין על האופציה הצבאית להשמיד את מתקני הגרעין האיראניים על אדמת איראן. 

אישור התקיפה מגיע בימים שמצבה של ישראל בחזית סוריה־לבנון מסתבך. יכול להיות שהתקופה הטובה של שבע השנים האחרונות מסתיימת. זאת בעקבות חציית הקווים האדומים של רוסיה ביחסיה עם המערב, בעקבות החיסולים שביצעה על אדמת אנגליה. ברית נאט"ו מתלכדת על פי המתחייב סביב בריטניה. ויש גורמים בארה"ב שרואים בישראל גורם חשוב, שמערכת ההבנות השקטה שלה עם הנשיא פוטין ביחס לסוריה היא חלק מהאסטרטגיה שפוטין מפעיל. 

לכן יש דרישה שישראל תתייצב חד־משמעית, כמו בימי המלחמה הקרה, במסגרת הברית האמריקנית־בריטית. פוטין עצמו הזכיר כי מנסים לגרור את ישראל להיסטריה האנטי־רוסית. האפשרות שהמצב ייצא משליטה גדלה.