"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
החודשיים הקרובים עלולים להביא עימות נרחב ביו"ש ועזה
ב־30 במארס בישראל יחגגו את ליל הסדר, וברשות הפלשתינית יציינו את יום האדמה • אחר כך יגיעו יום השואה, יום העצמאות ויום הנכבה, שבו גם תועבר שגרירות ארה"ב לירושלים • שבוע אחר כך יחל הרמדאן – מספיק עילות למספיק גורמים למצוא תירוץ להתסיס את השטח
חמושים בעזה // צילום: AP | צילום: AP

החודשיים הקרובים עלולים להביא עימות נרחב ביו"ש ועזה

ב־30 במארס בישראל יחגגו את ליל הסדר, וברשות הפלשתינית יציינו את יום האדמה • אחר כך יגיעו יום השואה, יום העצמאות ויום הנכבה, שבו גם תועבר שגרירות ארה"ב לירושלים • שבוע אחר כך יחל הרמדאן – מספיק עילות למספיק גורמים למצוא תירוץ להתסיס את השטח

יואב לימור
, עודכן

אירועי הימים האחרוניםבזירה הפלשתיניתהיו אות מבשר רעות: החודשים הקרובים יהיו מתוחים מאוד, וישראל עשויה למצוא את עצמה במהלכם בעימות נרחב ביו"ש ובעזה.

האתגרים בשתי הזירות שונים, אם כי קשורים ביניהם ברמה האסטרטגית. עזה נאנקת תחת מצב כלכלי קשה, שמוביללערעור במשילות של החמאס. עדות נוספת לכך ניתנה בפיגועי המטען האחרונים – שחמאס הופתע מהם בדיוק כמו ישראל – ובעיקרבניסיון החיסול של ראש הממשלה הפלשתיני, ראמי חמדאללה, שהוביל לקרע מחודש בין עזה לרמאללה.

בעקבות זאת שוקל כעת אבו מאזן להפסיק לחלוטין את מימון החשמל והמים לעזה, ואת תשלום המשכורות לאנשי החמאס. זה צפוי להחריף את המצב ברצועה ולהגביר את הביקורת על חמאס, שיידרש להחליט אם להרכין ראש ולהמשיך במאמצי הפיוס מתוך עמדה חולשה, או לנסות לשבור את הכלים בדרך של סיבוב אלים נוסף מול ישראל.

ישראל תידרש לא רק להגביר כוננות ועירנות בגבול הרצועה, אלא גם להחלטות מקדימות: האם לממן בעצמה את האנרגיה לעזה בניסיון להרחיק עימות, ועד כמה להחריף את התגובות על רצף הפיגועים הנמשך מהרצועה. זה משחק עדין, שתוצאותיו לא ברורות ותלויות לא רק בישראל אלא בראש ובראשונה במה שיקרה בזירה הפנים־פלשתינית.

המצב בעזה יושפע גם מהאירועים בגדה. בהקשר הזה הפיגוע שהיה שלשום בצפון השומרון עלול להיות אירוע מכונן לא משום תוצאותיו הקטלניות או בגלל מאפיין ייחודי כלשהו – זה היה פיגוע יחידים קלאסי, שבו אדם בודד לא משתף איש בתכניותיו – אלא כי הוא עלול לתת השראה לאחרים, ובעיקר – בגלל העיתוי שבו בוצע: ערב שורת תאריכים צפופה בחודשיים הקרובים, שיוצרים רצף פוטנציאלי נפיץ במיוחד.

זה יתחיל ב־30 במארס. בישראל יחגגו את ליל הסדר, וברשות הפלשתינית את יום האדמה (שיצוין גם בצעדת המונים אל הגדר בעזה). אחר כך יגיע הרצף של יום השואה, יום העצמאות ויום הנכבה שבו גם תועבר שגרירות ארה"ב לירושלים. שבוע אחר כך יחל צום הרמדאן – מספיק עילות למספיק גורמים למצוא תירוץ לעשות פיגועים בניסיון להתסיס את השטח.

ישראל תידרש לפעילות אינטנסיבית כדי לנסות לשמור על רגיעה. סביר שבימים הקרובים יוחלט על תגבור כוחות בגדה, ובהמשך לכך יוגבר המאמץ המודיעיני-מבצעי לסיכול פיגועים. בתקופה הזאת גם התיאום עם מנגנוני הביטחון של הרשות יהיה קריטי: ביכולתם לסייע לא רק בבלימת טרור, אלא בעיקר במניעת אירועים המוניים שעלולים להצית את השטח.

אבל גם אם יינקטו כל הפעולות, אירוע בודד עלול לטרוף את כל הקלפים. זה מה שקרה ביום שישי: מחבל מוכר, בעל עבר ביטחוני, שיוצא מכפר בעייתי – והורג חיילים. התחקיר הראשוני מלמד כי הכוח תפקד כראוי; מדובר בגדוד של פיקוד העורף שבו משרתות גם בנות־לוחמות, שרק במקרה לא השתתפו בפעילות הזאת – לידיעת הרב הצבאי הראשי, תא"ל אייל קרים, שטען באחרונה כי בנות משרתות בגבולות שמהם לא חדר מחבל כבר 2000 שנה.

בתגובה לפיגוע נקטה ישראל בפעולות המוכרות: מעצר קרובי המחבל, מדידת ביתו לקראת הריסה, שלילת אישורי עבודה מבני החמולה שלו. ספק אם זה ישיג את המטרה; ברטעה מוכר ככפר בעייתי, ויידרש כעת לשקול אם לשנות את תוואי הגדר שחוצה אותו כדי להגביר את האפקטיביות הביטחונית בו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...