"אין התאמה בין נוהלי 'חניבעל' בצה"ל"

מבקר המדינה מצא שאין התאמה בין הפקודה המטכלי"ת העוסקת בתגובת צה"ל לחטיפת חייל, לבין הפקודה הנהוגה בפיקודים המרחביים: פיקוד צפון, מרכז ודרום. תוך כדי הכנת הדו"ח, המליץ המבקר לרמטכ"ל גדי איזנקוט לבטל את פקודת חניבעל ולכתוב פקודה חדשה, וכך עשה צה"ל.

ביוני 2016 ביטל הרמטכ"ל איזנקוט את פקודת חניבעל, לאחר הביקורת שלמשרד המבקר. בדו"ח קרא המבקר לרמטכ"ל לבחון את העלאת דרג הסמכות המורה על אש במסגרת נוהל חניבעל. יתרה מכך, המבקר מצא שפקודת חניבעל של פיקוד דרום לא חופפת לפקודת חניבעל של אוגדת עזה שכפופה לפיקוד דרום.

"פקודות חניבעל השונות" היו עלולות, לפי המבקר, להביא לפרשנויות שונות של הפקודות בידי חיילי צה"ל. המבקר קובע כי בפקודת חניבעל, לא היה עיקרון המידתיות והאבחנה בין מעורבים ללא מעורבים, למרות שהדברים מתחייבים מהוראות מדיניות הפעלת האש של צה"ל.

הבעיה הייתה שחלק מהכוחות פירשו את הפקודה כהרשאה לסכל חטיפה בכל מחיר, גם במחיר פגיעה בחטוף. הרמטכ"ל הקודם בני גנץ אמר בדיון לאחר צוק איתן בדצמבר 2014, כי יש למנוע חטיפה גם אם קיים לסיכון חיי החטוף. מנגד, ראש אגף מבצעים במטכ"ל לשעבר, אלוף יואב הר אבן, אמרלצוות המבקרכי נוהל חניבעל אינו מאפשר ירי ללא מגבלות.

הדר גולדין ז"ל // צילום: יהושע יוסף

בצה"ל הבינו כי קיימת סתירה בפקודה וביטלו אותה ב- 2016. המבקר מעיר לצה"ל שפקודת חניבעל לא ציינה את עיקרון המידתיות בהפעלת האש וקורא לצה"ל להטמיע את הפקודה החדשה, העוסקת בסיכול חטיפת חייל צה"ל בתוך כוחות צה"ל, בהסברה ובדיונים ערכיים וביצירת אחידות בין כל היחידות.

ליקויים גם בדוברות משרד הביטחון

המבקר עסק גם בדוברות משרד הביטחון ומצא בה ליקויים שעל חלקם הצביעמבקר המדינהכבר בביקורות קודמות, הן בתחום העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני והן בתחום של איוש משרות. נוסף על כך, עלו ליקויים המעידים על הצורך בחיזוק היבטים מסוימים בפעילותו הדוברותית של האגף, כמו גם על הצורך בחיזוקה ובמיצובה של היחידה לפניות ותלונות הציבור.

הביקורת העלתה, בין היתר, שהאגף ומשרד הביטחון אינם מממשים באופן המרבי והמיטבי את המשאבים העומדים לרשותם לחיזוק תדמית משרד הביטחון בתחומים שונים, למשל בקרב קהל יעד דובר ערבית, ובנוגע לאופן שבו פועל האגף מול כלי התקשורת הזרה בישראל.

המבקר מצא שלוש הודעות של דוברות משרד הביטחון שפרסומן הביא לפרסומים שליליים: בדצמבר 2014, מציין המבקר, שנוצר "משבר אמון" בין הכתבים הצבאיים לבין דוברות משרד הביטחון, במסגרת מה שהוא מכנה "כישלון הסברתי", סביב הודעה של המשרד על ניסוי במערכת הטיל נגד טילים חץ. המבקר קובע שאי דיוקים בהודעת משרד הביטחון על הניסוי בחץ, שהציג את הניסוי כהצלחה בעוד שבפועל הוא לא הצליח, והעיר בדוח להנהלת משרד הביטחון.

המבקר מציין מקרה נוסף מדצמבר 2016, סביב 'פרשת הצוללות' במסגרתו הודיע משרד הביטחון לתקשורת שאינו מכיר מעורבות איראנית בתאגיד "טיסנקרופ", המייצר את הצוללות לחיל הים הישראלי. מנגד, כמה ימים לאחר מכן, אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן שגורמים במשרד הביטחון ידעו כבר מ- 2004 על אחזקה של חברה איראנית בתאגיד.

המבקר מותח ביקורת על דוברות משרד הביטחון: "המידע שמוסר האגף לכלי התקשורת מועבר מהם לציבור כהבעות עמדה של משהב"ט ושל העומדים בראשו, ולכן אי-דיוקים בהודעות עלולים להשפיע, גם אם באופן זמני ונקודתי, על תדמית משהב"ט ועל מידת אמון הציבור בו, כפי שניתן להיווכח מהסיקור התקשורתי גם במקרה זה. משרד מבקר המדינה מעיר לבעלי התפקידים במשהב"ט המעבירים מידע לאגף לצורך מענה על שאילתות, כי עליהם למסור לאגף תשובות ונתונים רק לאחר שביצעו בעניינם את הבדיקות המקיפות והיסודיות ביותר. כך בכלל, וביתר שאת כאשר מדובר בנושאים העוסקים בתכנים רגישים".

בנוסף, מותח המבקר ביקורת על מה שהוא מגדיר "אי הפרדה מוחלטת בין הודעות דוברות של משרד הביטחון ושר הביטחון".

באוגוסט 2016 פרסם משרד הביטחון הודעה שתקפה בחריפות את דברי נשיא ארצות הברית ברק אובמה על הסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן. הודעה זו השוותה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן מלפני מלחמת העולם השנייה, ונטען בה כי בדומה להסכם מינכן, גם הסכם הגרעין עם איראן יתברר כטעות.

כעבור מספר ימים פרסם האגף הודעת התנצלות, שבה חזר בו מתוכן הודעתו הראשונה. בעקבות פרסום ההודעה הראשונה, נאלצה לשכת ראש הממשלה לפעול כדי "למזער נזקים מול הבית הלבן", ואף ליזום שיחה עם השגריר האמריקני בישראל.

משרד מבקר המדינה העיר בדו"ח למנכ"ל משרד הביטחון, בהיותו הגורם שאישר את הוצאת ההודעה מטעם האגף, וכן לדוברת, בהיותה הגורם המקצועי האמון על כלל ההודעות שמפרסם האגף, כשגם כאשר מדובר בהודעה שאינה שכיחה ושאינה מעידה על הכלל, קיימת חשיבות שתוכנה ואופייה יעלו בקנה אחד עם העיקרון בהנחיית נציב שירות המדינה בנוגע להפרדה, כאמור, כדי להימנע מהישנות מקרים דומים בעתיד, על כל גורמי משרד הביטחון הרלוונטיים לפעול באופן מוחלט לשימורה של הפרדה זו".