נקודות חן: סיכום העונה הסדירה בליגת העל

מחק את המיותר

באיגוד השופטים כינסו במהלך העונה כמה פעמים את חברי הוועדה המקצועית וההנהלה כדי להבין במה תורמים שופטי הרחבה. השיא היה אחרי משחק העונה בין מכבי ת"א להפועל ב"ש, אז שופט הרחבה איתן שמואלביץ' לא הבחין שהכדור שבעט אבי ריקן עבר בחצי מטר את קו השער. 

הרוב כבר תומך בביטול שופטי הרחבה גם במשחק המרכזי, והכיוון הולך למודרניזציה ובדיקת אירועים בטלוויזיה כפי שקורה בליגות בכירות באירופה, כמו גרמניה למשל. כעת נשאלת השאלה מתי זה יקרה. 

כבר העונה לא יהיו שופטי רחבה למעט במשחק המרכזי. ומה לגבי העונה הבאה? הכל עניין של כסף. ביטול שופטי הרחבה יחסוך מאות אלפי שקלים בעונה, השאלה היא רק כמה יעלה להתאחדות להשתמש בטלוויזיה. ככל שזה יהיה זול יותר, כך זה יקרה מהר יותר.

טקטיקה שמקטיקה

מלבד ראיונות לפני ואחרי משחקים, בהתאם לחוקי המינהלת, לא תמצאו את בני בן זקן מדבר בתחנות הרדיו או מתראיין לעיתונים ולאתרים השונים. מבחינתו, כמו שרופא לא יעזוב באמצע ניתוח, כך צריך לנהוג גם מאמן כדורגל. במקרה של בב"ז מדובר בהתעסקות במאבק האליפות של בית"ר ירושלים, שהופך את שאר הדברים להרבה פחות חשובים מבחינתו.

יכול להיות שהגישה הזאת היא שהביאה את המאמן לכך שהירושלמים נמצאים ערב פתיחת משחקי הפלייאוף בעמדה מצוינת לזכייה היסטורית בדאבל, אחרת אין הסבר למכשולים שהקבוצה והמאמן עצמו צלחו העונה. ממשחקים שבית"ר נראתה ללא שיטה או הציגה יכולת רעה וניצחה; דרך הסכסוך עם עוזר המאמן, גילי לבנדה; המהלך המשפיל שבו איתי שכטר הורה ליוסי בניון לקום ולהתחמם על דעת עצמו; סאגת בניון הבלתי נגמרת; העימותים הבלתי פוסקים עם הקהל, שכעת דווקא מחבק אותו; ועד כמובן ההוראות המקצועיות שהוא מקבל לכאורה מהבעלים אלי טביב.

לא הרבה מפרגנים העונה לבן זקן, אבל אי אפשר להתעלם מהתוצאות הנהדרות שהוא משיג שבוע אחרי שבוע. זכייה בגביע או באליפות וגם הוא יבין שכדורגל זה לא עניין של חיים ומוות, ושראיונות לתקשורת הם חלק מהמשחק.

בן זקן, מגיע לו יותר קרדיט // צילום: אלן שיבר

רצים לנבחרת

ניסינו מאמן זר, ניסינו מאמן שלקח תארים וגם כזה שהיה קונצנזוס בקרב האוהדים. שום דבר לא הצליח ויכול להיות שגם המאמנים הבאים של נבחרת ישראל לא יצליחו להביא אותנו ליורו או למונדיאל, אבל הגיע הזמן להסתכל למציאות בפנים ולפעול ביחס לגודלנו.

שני המועמדים שלנו לתפקיד הם:

יוסי אבוקסיס. שלוש עונות ברציפות הוא לוקח קבוצות עם סגלים בינוניים ומטה (בני סכנין ובני יהודה) ומביא אותן לפלייאוף העליון. לא תמיד הכדורגל של הקבוצות שלו יפה לעין, אבל ההסבר שלו לכך פשוט וישיר: "אני מעדיף שיקראו לי מאמן הגנתי עם תוצאות, מאשר לחטוף סטירות וחמישיות". וזה בדיוק מה שהנבחרת צריכה. 

ניר קלינגר. מאמן הפועל חיפה עשה לעצמו פוליסת ביטוח חובה העונה. מצד אחד הוא הבטיח את מקום עבודתו בכרמל לעונה הבאה, לאור ההצלחה של הקבוצה והמקום בפלייאוף העליון לראשונה בעידן יואב כץ, אך מצד שני הוא יצר לגיטימציה למשרת מאמן הנבחרת. 

טיפה ועוד טיפה ובסוף הוא נותר מועמד עם אבוקסיס. כעת השאלה היא איפה יעבוד קלינגר בעונה הבאה - בקריית חיים על הכיסא המרופד של כץ או במשרדי ההתאחדות לכדורגל בכיסא המרופד יותר של המאמן הלאומי.

הולכים אחורה

כשמנהל מקצועי ספרדי (טוני מוניוס) מבטל את הגעתו ברגע האחרון והמאמן גיא לוזון, שכשל עונה קודם לכן, בונה את הסגל ומבטיח "בומבה של קבוצה", הדרך לתחתית הופכת קצרה יותר.  בדרך הגיע צוות מקצועי הולנדי, ועד שהזרים למדו את העסק מכבי חיפה מצאה את עצמה עם אחוזי הצלחה של מועדון בפירוק ומשחק הישרדות מול הפועל אשקלון. ומה הפלא? הירוקים צברו 9 נקודות בלבד בכל הסיבוב השני ולא ניצחו העונה את שתי הקבוצות שנמצאות בדרך הבטוחה ללאומית - אשקלון והפועל עכו. 

עכשיו הגלגל שוב הסתובב לאחור - שוב צוות מקצועי כושל בחצי השני של העונה ושוב יעקב שחר צריך להחליט אם לאפשר לו לבנות את העונה הבאה ולהשקיע עשרות מיליוני שקלים.

100 מיליון שקל הושקעו - והתוצאות לא בהתאם // צילום: דני מרון

פסטיבל עכו לבעלות

לראש עיריית עכו שמעון לנקרי נמאס להתעסק בקבוצת הכדורגל של העיר כבר לפני שנתיים, וכל רצונו היה שמישהו יוריד את כאב הראש הזה מסדר היום שלו. ההנהלה הקודמת לקחה הלוואות כדי לעלות לליגת העל, אבל עבירות ניהול שוב החזירו את התיק של הפועל עכו לעירייה, וברגע ששם רק רצו לתת היה מי שלקח. 

לעכו יש עמותה מנהלת, אבל מעל כולם יושב מנהל מקצועי רומני ששמו דניאל סטנצ'יו. האחרון רצה להיות הבעלים, אך אפילו הוועדה להעברת בעלות שאישרה את הפסלים והתמונות של אמיר כבירי (שהוביל לפירוק וירידת ליגה של הפועל ת"א) לא חתמה על העברת הקבוצה לסטנצ'יו. מעל הכל מרחפת עננה לגבי מעורבותו של סוכן השחקנים דודו דהאן בהחלטות המקצועיות לכאורה. המאמנים מדברים איתו, השחקנים שהגיעו דרכו לא מספיק טובים כדי להשאיר את הקבוצה בליגה והתוצאה היא עננה כבדה סביב המשך תפקודו של המועדון הקטן.

היי, תמיד יכול להיות יותר גרוע ממכבי חיפה // צילום: יוסי שקל

דלתות מסתובבות

מנחם קורצקי היה בנסיעה עסקית לסין כאשר אלון התקשר אליו באוקטובר וביקש ממנו לנסות להציל את הפועל רעננה מירידת ליגה. המאמן, שכמה חודשים לפני כן ירד ליגה עם הפועל ת"א, לא חלם שהוא יחזור לאמן בליגת העל כל כך מהר, ולכן חזר באותה תקופה לעסקי המשפחה.

רוב כלי התקשורת לעגו לרעננה על החתמתו של קורצקי, שירד ליגה שלוש עונות רצופות עם שלוש קבוצות שונות. אף אחד לא האמין שהוא יוכל להציל את רעננה, שהיתה אז מתחת לקו האדום עם 4 נקודות בלבד, אחרי שפיטרה לפניו שלושה מאמנים. אבל קורצקי לקח את הזדמנות להחיות את הקריירה שלו, צירף שחקנים טובים כמו ניקוליץ', ויסקארה, זיקרי ודסה ונראה שהפעם הוא סוף סוף בדרך הנכונה להישאר בליגה.

ההפך הגמור קרה ליובל נעים. בעונה שעברה, כשמעטים האמינו שלאשקלון יש סיכוי להישאר בליגה, המאמן יצא לקרב כנגד כל התחזיות ועשה זאת (בעזרת תשע הנקודות שהופחתו להפועל ת"א). 

העונה, דווקא אחרי שקיבל חיזוק בינואר, נעים, בניגוד לאופיו, הרים ידיים והתפטר, בטענה שהוא לא נהנה יותר. אשקלון אולי תרד העונה ללאומית, אבל בניגוד לקורצקי, ברזומה לא נעים לא תמצאו את המילים "ירידת ליגה".

באנו לעשות שמח

ערן לוי הוא החומר שממנו נבנים חלומות של אוהדי כדורגל. הוא השחקן היחיד שיגרום לך לפתוח טלוויזיה מרצון בשבת בארבע אחה"צ, כשאף אחד אחר בבית לא מבין למה אתה מתעקש לראות את מכבי נתניה מול הפועל עכו. 

לוי הוא בין חמשת הראשונים שהיינו מזמנים היום לכל נבחרת שהיא - ידידות מול ארגנטינה, חופים נגד ברזיל, באולמות נגד קרואטיה ועל הדשא הסינטטי במגרש האימונים ברחוב הבעל שם טוב ביפו, כשהאורתודוקסים יעמדו על הגדרות מרוב התרגשות. 

לוי בא לעשות שמח, גם אם לפעמים הוא לא יודע איך לענות לשאלות או מתנהג קצת פחות באלגנטיות מהבעיטות שהוא מוציא. הלוואי שיהיו יותר ערן לוי בכדורגל הישראלי.

כריש? סרדין!

נכון שהבטחנו סיכום עונה סדירה בליגת העל, אבל אי אפשר שלא להתייחס למי שמקפיד להזכיר ש"חוץ מרכבת הכל עבר עלי". יצחק שום, הבעלים של הפועל כפ"ס מהלאומית, כנראה חירב לעצמו את העונה בגלל משחקי אגו, שליטה, עצבים ויותר מדי רצינות וחשיבות עצמית. 

בניגוד לערן לוי, אצל שומי אין צחוקים ואין חיוכים. אבל מה, גם ניסיון בתור בעלים של קבוצת כדורגל אין לו. שחקן גדול? בטוח. מאמן מצליח? בדרך כלל. מנג'ר? בינוני, אבל עם גביע המדינה. ובעלים? בינתיים לא בהצלחה גדולה. מצד שני, בניגוד לדג גופי שהחזיק בתפקיד לפניו במועדון ועכשיו חי בסרט שהוא כריש, לפחות משום לעולם לא תשמעו שהוא בכלל אוהד של קבוצה אחרת ומה לו ולכפ"ס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו